שבוע הנוער =)
אני לא אפרט יותר מידי, בסופו אני אעשה פוסט ארוך ומושקע D:.
עד כה, היה כיף. ממש נחמד.
זה כיף שיש משהו שזה לנוער ובייחוד שאני בתנועה אז בכלל זה פעיל יותר P:.
חצ"ב I LOVE
-
הגעתי למצב, שאני שואנת אנשים מהר.
אנשים חשובים, או שלא.
אבל עדיין, אני כועסת.
המבט בהם גורם לי עצבנות יתר.
מה זה כל השינוי הזה, בדר"כ אני לא שונאת אנשים , טוב חוץ מכמה (A)
אבל בכל זאת.
עכשיו איך שאני מרגישה זה רע. זו שנאה שחודרת. שלא יודעת.
מה נסגר איתי??
השתניתי?
וזה לטובה.
אני יודעת שהשתנתי, אולי לא כמו שרציתי אבל השתניתי.
למדתי לא להיות תלויה באנשים. להיות בטוחה בעצמי.
אני גאה בעצמי על כך. *אני גאה בעצמי הרבה בזמן האחרון*
אבל עדיין, ההרגשה הזו שאני לא מועילה, לא יוצלחית נקרא לזה ככה.
אני רוצה להוציא יותר מעצמי.
בין אם זה מועצת חצ"ב, או אפילו ההדרכה עצמה.
אני לא נותנת את עצמי יותר.
:(
אני צריכה להשיג יותר. חייבת.