אני רץ. רץ בלי מטרה
משמאלי אמונה רצה לצידי, קורצת ותומכת אומרת "על תשבר לכל זה יש סיבה"
מימיני אהבה אני מחזיק בידה ומושך אותה לצידי שלא תעלם לי, קורץ לה
אומר לה "אל תשברי יהייה בסדר את תראי יהייה טוב ביחד"
היא עושה עצמה לא שומעת ופרצוף טועה
אני ממשיך לרוץ, עכשיו יותר קשה, אני רואה תמונות מהעבר
תמונות בהם אמונה לא הייתה לצידי, אני מחייך בתמונה הזאת וחושב 'אהבה תמיד הייתה שם... האומנם'
תמונות נוספות אני מוצא שטר של מאה שקלים שהייתי צריך 'אמונה מעולם לא איכזבה אותי'
אני רץ ורץ ורץ ולא מגיע לשום מקום, אני רץ ועומד במקום
אהבה מושכת את ידה ממני ברוגז, כאילו לא מאמינה שאני זה שהחזקתי כל הזמן הזה
אני מסתובב להסתכל בה, להביט בה ביסודיות
אני מסובב את הראש בשנית ואמונה כבר לא שם
שתיהן מאחורי, מתרחקות, מחזיקות ידיים וצוחקות לכיווני בעוד רגלי ממשיכות לרוץ ללא רצוני
תסכול ממלא אותי איך עוצרים את רגליי לרגע? איך עוצרים את חיי??
עכשיו הן נקודות קטנות באופק הקודר
אני רואה אור מלפנים, אהבה ואמונה אינן נראות עוד
פחד מקיף אותי...
החושך של מעטה הפחד ושל ידיו של לבד
אני הודף מעליי את לבד ופחד וממשיך לרוץ
מהר יותר חזק יותר, האור חזק יותר
ותקווה זוהרת מחכה לי מושיטה לי את ידה הענוגה
אני לוקח אותה במחשבה על אמונה ואהבה
'אה הן כבר ידביקו אותי מתי שהוא'
אני זורק שבר מליבי כסימון דרך בשבילן
וממשיך לרוץ עם תקווה, חיוך על פניה
לחפש את התמונה הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
