בדיחת ה"את זונה" היומית:
~מדברים על תוכניות ליום שישי~
אילנה ט אומר/ת:
מה עם חבר שלך?
Yuls אומר/ת:
הולך ליומולדת
אילנה ט אומר/ת:
אההההההההה
אילנה ט אומר/ת:
זה כי את זונה והוא לא רוצה להפריע לך ביום שאפשר להרוויח הכי הרבה.
Yuls אומר/ת:
כן, זה היה הנימוק השני שלו.
דיברנו עם הבנות על חתונות [נו מה, חינוך רוסי לתפארת] והתחלנו להתווכח על האם צריך חופה וחתונה דתית או לא.
אני: נו אם החופה נעשית בטוב טעם...
דיאנה: איפה נעשית החופה? בטיב טעם?!
שבת בבוקר [ לא, לא יום יפה ואת הקפה שתינו כולנו ביחד], אני קמה ב9.
אמא: אני ואבא נוסעים למקום שבו מגדלים סחלבים ליד נתניה.
אני: טוב...
אמא: רוצה לבוא?
אני: טוב...
הסכמתי רק כי חשבתי שזאת הזדמנות נפלאה לצלם הרבה תמונות במצלמה המגניבה של אבא
[המצלמה שאני אקבל יותר מגניבה, אבל המשלוח עדיין לא הגיע].
אבל אבא שלי לא טרח להטעין את הסוללות למצלמה הרבה זמן והן התרוקנו בדקות הראשונות. K
צחוק הגורל? אולי.
אכזריות של אב והתעללות בבתו היחידה? בהחלט.
כפיצוי קיבלתי אייס קפה ועוגיות אוריאו.
חוץ מסחלבים, היו שם גם צורות של חיות מעלים, מבוכים מעלים [פחות מגניב מהזה בהארי פוטר, אבל עדיין...]
ופינת ליטוף שהסריחה מחיות וילדים קטנים.
אחרי המקום-הזה-עם-הסחלבים נסענו לאפלוניה, שזה מבצר שנשאר על חוף הים מימי הצלבנים.
כדי להגיע למקום הזה הינו צריכים לנסוע דרך הרצליה פיתוח.
פאקינג שיט, אני רוצה לגור שם. אמרתי את זה להורים [מינוס הקללות]
ואבא שלי אמר את הדבר השני הכי נדוש שהורה יכול להגיד: בשביל זה את צריכה ללמוד טוב.
הדבר הראשון הכי נדוש, אגב, זה "ואם כולם יקפצו מהגג גם אתה תקפוץ?"
במהלך היום הזה צילמתי 70 תמונות עם הפלאפון וכולן נראות נפלא... כשהן בגודל של סנטימטר על סנטימטר.
~הולכים עם ג'ניה לכיוון האזור בנידח בעיר בו הוא חי~
הוא: תשימי לב שלאט לאט אנחנו מתרחקים מהצויליזציה.
אני: זה כמו בסרטים? שרואים ליד ירח מלא, ברקים רעמים ועטלפים?
~יוצאים מהמעלית~
אני: אני עדיין מופתעת מזה שיש לכם חשמל...
ולסיום, דברים שנסטיה עשתה לי היום:
שרה את my heart will go on בקול כל כך גבוה שאם היא הייתה עולה תו רק כלבים היו שומעים אותה,
הפקירה את המחק שלי בידיד אויבים וירקה עליי חתיכת בורקס.
יום טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
