תמונת מצב: אבא שלי מנתק את האינטרנט לסירוגין [למטרות פולחן, כנראה],
אמא שלי רואה סדרה רוסית המתרחשת לפני כמה מאות שנים, כשהגברים לבשו גרביונים וגידלו פאות לחיים שהתמזגו עם שיער החזה,
ואני חושבת על לעשות משהו מועיל עם החיים שלי אבל מוותרת די מהר.
ככה שאני כנראה פשוט אלך לאכול עם סוף כתיבת הפוסט המתועב הזה.
אני תוהה בקול אם יש מקדונל'ס בעזה: בטח קוראים לזה מקאחמד'ס.
~מדברים על אקטואליה [בעיקר על המלחמה]~
המורה: טוב, בואו נצא מעזה.
גלי: ניסינו לפני כמה שנים...
המורה לביולוגיה: כשמרזים בצורה קיצונית מתחיל לנשור השיער.
נסטיה: אוף, למה זה לא יכול להיות שיער בית שחי.
המורה לביולוגיה: החומר הזה יוצא מהגוף בצורת...
אני [לנסטיה]: פלוץ?
נסטיה: אני יודעת לשחק סטריפ פוקר.
דוד: אה את יודעת פוקר?
אני: לא, היא יודעת רק את הקטע של הסטריפ.
אה כן, הגענו למסקנה שהשיער של גלי מכיל את לוחות הברית המקוריים ומשמש כמפתח מעבר [כן כן, כמו בהארי פוטר].
אני משחקת אותה אלוהים
שיעור תנ"ך לפני שבוע בערך:
המורה: למה ה' התכוון במה שעשה?
ליאור: נו יולה, תגידי למה התכוונת.
בשיעור תנ"ך של היום עשינו המשך ישיר לשיער אזרחות בכך שהמשכנו,
זאת אומרת נסטיה ודוד המשיכו לזרוק חתיכות סלוטייפ לשיער של גלי
ואני המשכתי להיקרע בטירוף מהמראה עצמו ומהפספוסים של נסטיה בטווח אפס.
המורה התעצבנה והעביר את דוד ונסטיה מקום.
בלי הבלונדה הזאת לצדי היה לי משעמם, אז ישבתי בשקט ובדיכאון קטן בהמשך השיעור.
ליאור: מה קרה לך?
אני: משעמם לי.
ליאור: אה את מכירה את הסיפור על בוראיו.
אני: been there done that.
אילנה ט אומר/ת:
היי את.
yuls אומר/ת:
איכ, זונה
אילנה ט אומר/ת:
הסתכלת במראה?
yuls אומר/ת:
לא, ראיתי תמונה שלך
הינו עם אילנה ט השמנה בארומה. שתינו אייס שוקו ואני גם התפתיתי לקחת קוראסון שקדים.
אילנה התעללה בשוקו שלה במקום לשתות אותו, והוא נמס לה וקיבל צורה מגעילה.
אילנה: איכס, זה נראה כמו...איכס.
אני [אחרי שסיימתי להיקרע]: ואו יש לך עולם דימויים עשיר.
אדיוס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
