|
 כינוי:
בן: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2008
KILL BILL
טרנטינו גאון. נקודה.
ועכשיו אחרי ההצהרה הבומבסטית הזאת אתם כמובן דורשים הסבר למה הוא גאון, אז אני כמו שאתם משארים אני הולך לכתוב על קיל ביל. אני מתייחס לשתי הסרטים כסרט אחד כי הסיפור מחובר כל כך חזק ככה שמרגישים שצופים באותו סיפור. אם הייתי צופה בשתי הסרטים אחד אחרי השני בלי הפסקה אפילו, היה נדמה שזה אותו סרט. וזאת כבר נקודה לטרנטינו.
אישית, אני מצאתי את כל הממטרות דם המטורפות האלה די משעשעות. אני מאמין שטרנטינו לא לקח את החלק הזה יותר מידי ברצינות כי הדם ניתז שם בכמויות.
לפי מה שאני הבנתי, הסרט הזה הוא מחווה לבמאי יפני, ככה שאני לא מבין מה כולם אומרים שהוא מעתיק. זה פעם ראשונה שקרבות עיניינו אותי, אפילו בבאפי לא התעניינתי בזמן הקרבות. בקיל ביל הקרבות הם מין ריקוד, הם פשוט מרתקים ומותחים. חוץ מהקרב הגדול שממש איכזב אותי: הוא היה מבולגן מידי ומשעמם.
הדרך שבא טרנטינו בחר לספר את הסיפור, בפרקים, די מצאה חן בעניי. מתחילים באמצע ואז ישר עוברים ל4 שנים אחר כך, ואז חוזרים 4 שנים, ואז חוזרים קדימה, והכל קורה בדיוק במקום שהוא צריך להיות.
אני חייב לציין גם את הקטע המטורף עם היתוש. פאק. איך?!? פאק?!?
וגם את הקטע עם סופרמן, כניראה שרק טרנטינו יכול לגרום לשיחה על כלום כמעט להיות מעניינת. הוא הרי עשה על זה סרט שלם {ספרות זולה}!
קיצר, תיראו! {ואל תתנו לקצת ממטרות של דם לעמוד ביניכם לסרט מצויין שכזה}
ציון: 9 מתוך 10
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
