אין לי מה להוסיף על זה

סתם ככה בשביל הכיף,

ואולי גם בגלל שנולדה לי תינוקת והתחלתי פתאום לחשוב, ממה יהיה מעוצב עולמה? 

מי יהיו הדמויות שישפיעו על עולמה הרוחני, דמיונה ועל מסלול חייה?

וככה הגעתי לחשוב ולבדוק מי היו (וחלקן אולי עדיין) הדמויות המשפיעות בחיי...

אז אני ינסה לסדר את זה לפי סדר כרונולוגי פחות או יותר

הדמות הראשונה שאני זוכר ובטוח רבים מבני דורי היא כמובן "פופאי"

למרות שגם מ"ברוטו" החזקתי לא מעט :-)

אבא שלי היה נקרע מצחוק דווקא מווימפי וההמבורגרים שלו... לך תבין...

אבל לאבא שלי תמיד הייתה חולשה לאוכל...

לא הרבה זמן אחרי זה נכנס לחיי "טרזן". היום אני יודע שקראו לו ג'וני ויסמילר,

אבל אז הוא היה פשוט "טרזן" ושם הדברים הפכו להיות קצת יותר רציניים.

עד היום, איזה שלושים וחמש שנים אחרי (פחות או יותר),

אני עדיין זוכר בברור את הסצנה שבא הוא נלחם בתנין מתחת למים בשחור לבן...

את השאגה המגניבה שלו והריחוף בין העצים על שורשים וחבלים... cool....

במקביל לטרזן, היו כל מיני קאובואים שנלחמו באנדיאנים בחוברות קומיקס, גם כן בשחור לבן.

אחרי זה הגיע להקת כוורת עם שפע דמויות מיסתוריות שניסיתי לפענח ולהבין.

החברה האלה פשוט לא הפסיקו לסקרן אותי...

מה עושה פוגי בתוך הפיתה?

מי הכתב המעפן שדרך על הנמלה?

מה ניגמר עם הכתב הראשון שדיווח בשידור חי מהשמש?

איך נראה הדוד שלמד שחיה בהתכתבות?

מה חשב לעצמו האח שעבד בדואר?

ומי זה הבן אדם הזה ששואל יו יא? ויודע בפול ביטחון ובצדק מוחלט, שכל פעם שהוא ישאל אנחנו נענה.

והגדול מכולם ברוך עם המרדף המוזר והמרתק אחרי המגפים שלו...

הייתי מקשיב בלי סוף לסיפור הארון, אגדה שהייתה באמת.

אח כוורת כוורת, הלוואי ולבת שלי תהייה להקה כמוכם להקשיב לה.

ואז הגיע בית הספר... או יותר נכון ההברזות מבית ספר...

שלל הדמויות של הטלביזיה הלימודית נתנו לי מוטיבציה חזקה ביותר להתחזות לחולה...

את ירמי קפלן אני בעצם מכיר משם :-)

אבל מי שבאמת הגניבו אותי אז היו שני החברה האלה, עם הווספה,

20 ומשהו שנים אחרי זה, כשהייתי יורד עם ההרלי דיוודסון שלי לסיני, 

הייתי מזמזם לעצמי בדרך בקסדה את ה" אוווןןן אאוווןןן" שלהם...

החלומות הכחולים הראשונים שלי היו בעזרת ה"מג'ק סטיק".

הייתי יכול להתפלח למקלחת של מלכת הכיתה כשהיא מתקלחת

ולעוף משם לפני שמישהוא תופס אותי מציץ לה, הכל בעזרת ה"מג'יק סטיק".

אחר כך כבר שיכללתי את זה... כשהתחלתי לקרוא את דנידין הרואה ואינו נראה :-)

טוב אני חושב שהגעתי פחות או יותר לכיתה ג' (בטוח שכחתי מישהוא, אני מרגיש את זה...)

בערך בכיתה ו' זה מתחיל להיות מעניין :-)

אז אם יהיה לי כח אני אמשיך בפוסט הבא...