"בחרתי מקום גבוה בו אוכל לעמוד ולהביט על סוף המאה הקרובה, ולא ראיתי שום דבר שנשאר מן העבר, אפילו לא פיסה של אהבה" |
| 5/2007
התקווה שלי תלויה שם, אי שם בשמיים. נאבדה לה מזמן.
כבר נמאס לי לחפש אותה, או לרדוף אותה. היא לא באמת קיימת.
בואו נצעד לחלום
בלי גזע ולאום
בואו ננסה
עד שיהיה טוב
עד שיהיה
נקבור את הרובים
ולא את הילדים
בואו ננסה
עד שיהיה טוב
עד שיהיה
נכבוש את השלום
ולא את השטחים
אז בואו ננסה
עד שיהיה טוב
עד שיהיה
לחופש הנצחי
לילדים שלי
אז בואו ננסה
עד שיהיה טוב
עד שיהיה
| |
הייתי רוצה להיות הילד הראשון.
הייתי רוצה להיות הילד הראשון, שיקום לבוקר חדש, וינהל את יומי כמו שתמיד רצה.
הייתי רוצה להיות הילד הראשון, שינסה ויצליח לעשות כל דבר עליו חלם.
הייתי רוצה להיות הילד הראשון, שילך לישון עם חיוך על הפנים, אחרי שאמר כמה שהוא אוהב.
הייתי רוצה להיות הילד הראשון, שיראה כוכב באור היום.
הייתי רוצה להיות הילד הראשון, שיקום לעולם טוב יותר. לעולם מושלם.
הייתי רוצה להיות הילד הראשון, והאחרון.
"העולם שבור לרסיסים,
ורק ניגון יביא חמלה לפצע"
| |
מחזה.
זה נראה כאילו אני במחזה גדול שעשו לי על החיים.
כאילו עוד רגע יסגרו הווילנות וכולם ימחאו כף לסוף המחזה הדרמטי.
רק מה, אין הרבה משתתפים במחזה, זה נראה כאילו אני ביאמתי, הפקתי, שיחקתי.
עשיתי הכל למען האמת.
זה נראה כמו מקום גדול להופעות החיים, לתפוס מישהו, ולהביא אותו לבמה.
אולי כולם צוחקים להם עכשיו, על חיים שכאלה.
עסוקים בחיי, במקומם בחייהם,
עסוקים כל כך בלבחון כל פרט, בינתיים הם הפסידו קצת שנים מחייהם.
אבל לי,
לא אכפת. אני ממשיכה להמחיז את המחזה שלי.
והם,
יכולים להמשיך לצפות בי מהצד, במילא אף אחד לא ישאר פה לעד.
כולם יעזבו בסופו של דבר,
יצאו מהאולם הגדול, או בעצם מהעולם הגדול.
ויראו את חייהם, כמו שהם מוצגים על הבמה.
| |
|  כינוי:
בת: 34 |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
