וואו. אני מרגישה שלא הייתי פה שנים.
איפשהו.. אני מרגישה שאיבדתי את הבלוג של עצמי.
את המקום שהתרגלתי להתפרק בו.
אני מקווה שאני יצליח לחזור לפה (:
משום מה.. יותר מידיי אנשים אומרים לי שהשתנתי.
שהרחקתי. שהפכתי לקרה יותר. אדישה.
אני באמת לא הרגשתי בשינוי. לא ניסיתי להשתנות.
קצת קשה לי המצב הזה. אני מרגישה באמצע.
שונאת את ההרגשה הזאת.
אני מתגעגעת לתקופה שלי איתך כ"כ.
פשוט השקט שהיה לנו שנפגשנו.
וזה לא שאני מתלוננת, אני נהנת מעל ומעבר עכשיו.
והכי כייף לי ואני מחוברת לתקופה הזאת.
פשוט.. זה משהו שרק אנחנו נבין.
קרה לי יותר מידיי.
אני מנסה כ"כ אבל זה לא הולך.
לפעמים כבר נמאס לי שאני רוצה להרים ידיים.
להיות כמו כולם זה קשה לי,
זה נראה נורמלי והכי הגיוני מהצב אבל אני מנסה ולא מצליחה.
משהו בי כנראה לא בסדר.
אני מנסה להכיר אותך. לעומק.
אתה כ"כ חמוד ובנאדם מדהים. אבל אני לא מרגישה כלום.
אני לא יודעת למה.
אולי כי משהו תמיד מושך אותי איפשהו לחשוב עליך,
איפשהו תמיד שתקרא לי אני יבוא למרות שמתי שאני צריכה אותך אתה אפעם לא שם.
די.
לילה טוב. לולה.
3>