~crazyline~

לחשתי לה בואי
קרבי עצמך לליבי, 3>
הרגישי את העוצמה
נשמי את האהבה.
אמרתי לה- עצמי את עינייך,
תני לי להכנס אלייך..
לתוך חלומותייך.
תני לי להבין מה מתרחש שם בפנים,
מה מתחולל בנסתרים.

אולי חייתי באשליה
בתוך בועה.
ליבי נשבר.
ידעתי, הרגשתי שהמבט בעינייך השתנה.
כן.. עוד מאותה תקופה קשה.
זה כבר לא היה אותו דבר- זה כבר קרה.
בגדת בי
ושברת את ליבי.
ידעת ששבית אותו
ושהוא שלך,
עוד מהרגע שהבטנו אחת בשנייה
בבר באותה פינה קטנה וחשוכה.
חדרת עמוק, נכנסת לפנים..
והנה זה נטרק לי בפנים.

אשמה שלי ששיחררתי,
חשבתי שהגזמתי.
טעיתי..
ברחת כמו ציפור מכלוב,
כמו פרפר יפהפה מפרח עלוב.
אישה כלואה בקשר ארוך ומייגע.
אוי, כמעט ובי זה נוגע.

הנה, שחררתי.
עכשיו לכי לך,
נוסי על נפשך.
נצלי את חופשך.
כשלחשתי לך בואי-
כנראה שזה לא היה בשבילך.
פרסי כנפיים לעולם החופשי והגדול,
הרי אהבה עבורך זה לא הכל.

---

נכון שזה יעבור?שאלה שלא דורשת תשובה.
תקופה מגעילה שכזו.
החיוך שעל הפנים שלי כזה מזוייף.
אני פשוט לא מצליחה להרגיש. שוב.
אני מקווה שאני לא חוזרת לעבר.
אני מקווה שזה נשאר מאחוריי, קבור.
בבקשה שכל זה יעבור מהר..
כי לא נראה לי אני יעמוד בזה הרבה זמן.






אני כ"כ רוצה שיגיע ה25.3..
להיות למעלה, לראות את הכל מזווית אחרת.
להתרחק מהכל ולראות עולם אחר.
לעבור את החוויה שחיכיתי לה המון זמן,
שתעשה לי רק טוב.
לבנתיים.. יום שישבת אני בירושלים מהסוכנות.
טוב, גם זה משהו.
העיקר אני מתרחקת מפה.




עד הפעם הבאה.. לולה.
3>