אני לא רק בלונדינית..

כל פעם הוא עושה לי את זה .. כל פעם הוא מתחיל את הסיפור מההתחלה.. נמאס לי כבר... כל פעם אני נפגעת ממנו ואומרת שהוא מניאק שהוא מגעיל ולא מגיע לי מישהו כמוהו..ואז אני מכירה מישו, ואז הוא יוצא לי מהראש..(אני לא מכירה מישו כדי להוציא אותו מהראש חס וחלילה...!) ואז הכל טוב ויפה.. אני שוכחת ממנו.. ואז אני רואה אותו איפה שהוא, הוא מבטיח משהו, לא מקיים, אני מתאכזבת ואז בוכה בוכה בוכה בוכה, שוכחת ממנו, מכירה מישו או פשוט לא חושבת עליו יותר ואז הוא חוזר לחיים שלי..

שוב..

הוא כל הזמן עושה לי את זה.. כל הזמן הוא נכנס לי לחיים ברגע שאני הכי לא רוצה... בהתחלה עוד האמנתי שאני והוא זה משהו שנועד להיות.. משהו שצריך להיות דווקא בגלל שאנחנו כלכך הפוכים ובגלל שכן הצלחנו להחזיק מעמד חודשיים(שזה יחסית הישג בשבילו), וכן בגלל שבדרך שלו הוא כן היה שם בשבילי.. אבל עכשיו אני לא מאמינה שזה צריך לקרות.. אני לא מאמינה שזה קשר שיחזיק מעמד ואני עוד יותר לא מאמינה שמגיע לי מישהו כמוהו...