-High Hopes-

21.01.2011 - שעה 16:34 אחר הצהריים.

לסגור שבת בבסיס זה סיוט של כל חייל בצה"ל.

להיות עם נשק כבד, אפוד מציק, מימייה מלאה, קסדה, 2 מחסניות מלאות ב29 כדורים (כבד!!)

ועוד אם זה לשמור במגדל?! אז בכלל, עדיף לקחת את הM16, להכניס מחסנית ולדפוק לעצמך כדור בראש. שיקלפו אותך מקירות המגדל בעצמם אח"כ!

לעומת זאת, יש את השמירה בש"ג.. גם כן, שמירה של 4 שעות אבל לא לבד, עם עוד מישהו, עם מזגן ואור וכו'. משעשע. אבל מ ע י ק לטעמי.

     אני קיבלתי מגדל.. למען האמת גם רציתי את המגדל ( פסיכית? יתכן!)

נכון שמ4 לפנות בוקר עד 8 בבוקר קר!

נפלו לי לפחות 7 סיגריות מהיד כי לא הצלחתי להחזיק אותן בגלל שקפאו לי הידיים.

למרות ששמתי 2 זוגות גרבי צמר (הפרוותיות הצבעוניות נו..) + גרביונים של רוסים.. העבים האלה מתחת למדים, הרגשתי שהבהונות שלי נדקרות ע"י אלפי מחטים ועוד רגע נושרות לי!

  למרות הכל, יש משהו מאוד מרגיע במגדל...

4 שעות לעצמי  נ ט ו...... להתבטל. לשבת בחוסר מעש עם עצמי. משהו שלא יוצא לי בשגרה היומיומית, ושלא נדבר על 4 שעות שלמות!

יושבת במגדל, פותחת את החלונות, רואה את השקיעה ( רק את השקיעה, כי את הזריחה אני מפספסת עקב שינה עמוקההה במגדל. אבל ששש... (;  )

כולם ממהרים מסביב- המכוניות לא מפסיקות לנוע מפה לשם על הכביש שנמצא כ100 מטרים מהמגדל. אורות העיר שדולקים כל הלילה. בלילה ביטים חזקים של מוזיקה ממועדון פורום עד 5 בבוקר.. אח"כ יש מכות וצעקות, ואז מגיעה המשטרה.. הכל זז מהר מדי מסביב! רק אצלי הזמן זז בקצב איטי.. 

[בחמישי היה פורום חלש P: רק מוזיקה מזרחית.. בשישי היה אסקימו ודיי נהנתי לשמוע קצת איכות במגדל!]

וכשהכל תוסס, וכולם ממהרים.. אני נהנת מה... מ..ה... כלום! (: מהשקט!

יושבת עם כוס תה, סיגריה, אחרי סיגריה אחרי סיגריה....

כשיש אור יום - קוראת ספר או מציירת.

שתי אוזניות באוזניים ושומעת שירים.

מעבירה את השמירה בשיחות טלפון, חלקן חסרות משמעות לגמרי ( שבהן אני שרה שירי ארץ ישראל ליוליה דרך הטלפון, והיא סתם צוחקת :) )

הרוגע הזה והשקט הזה.. זה כ"כ חסר לי בשגרה היומיומית. כבר מזמן לא יצא לי להיות פשוט לבד..

רק אני, בלי טלוויזיה, בלי מחשב או פייסבוק.. נטו אני עם עצמי.

ספר, סקצ'בוק, מוזיקה, מחשבות נבנות ומתחדדות בראש.

יש זמן לחפור בתוך עצמי, במודע ובתת מודע שלי.

להתגעגע..

באמת שזה אפילו על גבול הכייף (אבל אין על הבית נו :> )

ועוד כמה שעות יוליה שאני נורא מתגעגעת קופצת לביקור..

ובשבת אור מגיע מרחוק לביקור וקצת זמן איכות (: יהיה שמח..

  אחרי שאני יורדת מהשמירה, אני בכלל לא עייפה, הולכת למוקד (חמ"ל) לשבת עם אנה ואנה.. לראות סרטים, לשחק קלפים (הרווחתי 14 סיגריות בפוקר) לשתות תה, לעבוד על רוסים בטלפון.. וסתם לצחוק.. זה הפך את השבת לעוד יותר קלילה..

אולי זאת רק אני והאופטימיות המוגזמת שלי.

אבל אני בנאדם שמסוגל להנות קצת מהכל, גם אם בשביל אחרים זה משהו ממש נוראי.

הכל עניין של גישה ונקודת מבט. איך שבאים מוכנים לזה מראש.

יכול היה להיות נוראי, סיוט.. על גבול ה-"כדור בראש".

ויכול להיות זמן יקר לעצמי. זמן שחסר לי בד"כ.

- נשארו עוד 3 וחצי שעות על המגדל.

אני מתה להשתיןןןןןןןן!!!!!!111111

[אין לי באמת משקפיים, ההפך, ראייה של ינשוף טפו-טפו! זה פלסטיק :) ]

יומנעים 3> ליה (;

המסיבה הייתה בת זונהה, למרות שהתחילה רע ונמשכה רע חח

אבל נגמרה טוב! כ"כ טוב.. כי זין על הכל ועל כולם! אם אפשר להנות, למה שלא נהנה? D;

תכלס? רק הודות לאנשימים המדהימים והחברים האדירים שלי(:

ולמרות ששרפנו ליוליה את הבופר של המערכת סראונד שלה! [סורי בייב]

היה כיף(: וכואבות לי הרגליים מריקודים, וזה כיף!

__________________

וסתם 3 תמונות מהיומולדת בבוקר(:

אני עם הגברים שבגבריםP: [חוץ מיניב ומנור, שנראים הממ........]

[ואוראל מסטול חח]

עם מושקו השרירן(:

[אני לא כזאת לבנה נו. זה הפלאש >.> ]

עם הבחורה שבבחורות! חח

על הזין שיצאתי קופה:P והאיפור שלי מרוח חחח

יאללה(: שירבו ערבים כאלה!

ותכלס תכלס?..

מי שהרס את הערב, במכוון או לא -

לא מעניין לי תפופיק(:

אחרי הכל הערב היה שלי...

ואני? נהנתי הכי שאפשר@!

יומנעים ותודה לכל מי שבא!

הערב הזה גרם לי להבין כמה דברים לגבי איפה שאני נמצאת.. ועם מי אני אמורה להיות אחרי הכל.

ומשפט השנה הוא:

" אם קנית פורשה, לא מחליפים אותה בסיאט!" [מטאפורה, שמדמיינים את זהה.XD]

משפט לחיים שיכול להתקשר לכל נושא חחחחחחחחחח

_________________________

אוהבתת אתכםםםםם 333>

ואת רבידי שלה מלא מלא מלא 3>3>

ליה(:

[סתם כי יש לי לק חדש! :P ]

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3645610,00.html

עכשיו?! זאת כבר רשמית מלחמה. קצת מפחיד, אבל ככה זה לחיות ולהיות מוקפים בחיות ערביות!

 כל הכבוד לצה"ל! צבא כ"כ חזק וממוקד.

יותר מ-200 הרוגים בעזה-הגיע הזמן להראות כוח.

היה לי ויכוח עם אחותי, היא נכנסה לחדר ואמרה:

-"אני מבינה מאיפה זה בא ואני יודעת שזה מגיע להם והם לא צודקים, אבל זה לא עושה לי טוב לראות כ"כ הרבה הרוגים, אפילו שהם ערבים, זה לא נעים ונותן תחושה מוזרה לשמוע על זה."

    כמובן, אני בתור ימנית קיצונית מוצהרת הגבתי בכעס ואמרתי לה שהם חיות ושמגיע להם.

מה שצה"ל עושה זה אפילו לא להחזיר להם, זאת בסה"כ הגנה עצמית.

אחותי טוענת שילד בן שנתיים או בן 8 לא אמור למות במלחמה כי הוא לא אשם בכלום, וככה גם הרבה אנשים חפים מםשע שנהרגים שם. [ לא, לא שיש לי אחות שמאלנית, ממש לא, היא שונאת אותם טוב מאוד, אבל לא בעד "רצח" כמו שהיא אמרה.]

    לפי דעתי, ילד פלשתינאי שלא יהרג בגיל 8, בגיל 17 יפוצץ אוטובוס, יהרוס משפחות ויהרוג אנשים   ח פ י ם   מפשע!

אז עדיף להקדים את התרופה.

נכון שיש שגרות בעזה בתנאים איומים, בלי חמשל, מים ואוכל... אבל אם היה להם איכפת הם היו משמיעים קול, יוצאים נגד החמאס, בטח שלא שותקים ובטח שלא בוחרים את החמאס בתור הממשלה שלהם! [או שלפחות לוקחים תרגליים ועפים משם.]

הם בסה"כ נקודה קטנה פה בארץ, הם מוקפים, ולנו יש את הכוח למחוק אותם.

     כשבסיס צה"ל היה בתוך עזה, הם חיו כמו מלכים, עם חשמל, אוכל ומים, הכל חינם וקיבלו את זה כמובן מאליו, ועכשיו הם "מסכנים".

אם עזה תהיה שלנו, זה היה חבל עשיר ולא קטן בישארל, עם משאבים וים טוב. יאללה עזה שלנו! כי תכלס? אין להם סיכוי.

מטוס F-15I "רעם" חתיך אחד יכול לעבור בעזה, לירות לא רק במטרות המודיעין ושיגור הקסאמים, אלא בהכל! לפזר "גשם טילים" חמדמד ולמחוק ת'אמ-אמא שלהם! אבל אנחנו רק צבא הגנה לישראל (:

אה... ועוד משהו... במלחמה אין דבר כזה "רצח" .

Goodbye Blue Sky - Pink Floyd

"Look mummy, there's an aeroplane up in the sky."

Uuuh uuuuh uuuuuuh uuuuh uuh
Uuuh uuuuh uuuuuuh uuuuh uuh
Uuuh uuuuh uuuuuuh uuuuh uuh
Did-did-did-did you see the frightened ones?
Did-did-did-did you hear the falling bombs?
Did-did-did-did you ever wonder why we had to run for shelter
When the promise of a brave new world
Unfurled beneath a clear blue sky?

Uuuh uuuuh uuuuuuh uuuuh uuh
Uuuh uuuuh uuuuuuh uuuuh uuh
Did-did-did-did you see the frightened ones?
Did-did-did you hear the falling bombs?
The flames are all long gone,

but the pain lingers on.

Goodbye, blue sky!
Goodbye, blue sky!
Goodbye!
Goodbye!

יומנעים[?] אנשימים.

ליה.