יותר מדי זמן שאני מנסה להיות משהו שאני לא. זה מפחיד, מה אם כבר איבדתי את מה שאני כן?
ומה אם זה בעצם מה שאני?
אני תמיד ארדוף אחרי להיות משהו אחר? זה בריא, לעיתים.
אבל אני צריכה להיות מציאותית גם. יש דברים שאני פשוט לא, ולעולם לא אהיה.
פעם השלמתי עם זה, וזה היה טוב. הייתי טובה יותר.
פשוט לעשות את מה שאני צריכה לעשות וזהו.
אירוני. אני צריכה לטבוע כדי להחזיק את הראש מעל המים.