איזה כייף, כתבתי פוסט והוא לא נשמר אז אני צריכה להתחיל מחדש!
בכל אופן, אני אנסה לשחזר.
בזמן האחרון יש קצת אכזבות, וכן גם מעצמי, והרבה ציפיות ותחושת אהבה.
הרבה דברים רצים לי בראש, יותר ממה שיש לבן אדם רגיל. יש מועקות שסוחפות אותי עמוק לכאב עד לתחושה שלפני השגעון.
הזמן רץ ולפעמים אני מרגישה שאני לא מספיקה לעקוב אחריי כל מה שקורה.
בכל אופן, הכל הולך לי הפוך בזמן האחרון.
אתמול התחיל בהרגשה מוזרה, כיום רגיל ומתסכל כמו אלו שיש לי בזמן האחרון.
נשפכתי הרבה אתמול, באייסיקיו להראל'ה ובטלפון לכרמית. תחושה דוחה מצעיפה אותי וזה לא עובר.
אבל בערב , לאחר התלבטות וויכוחים נוראים עם עצמי , החלטתי לצאת עם הבנות.
עשיתי משהו שהרבה עושים אבל אני אף פעם לא עשיתי.. חשבתי שאולי זה קצת יעביר לי את ההרגשה שלי , רק שאחר'כ הבנתי שזה רק מעצים את הכאב.
למרות הכל, ובאמת למרות הכל, אתמול היה נהדר.
כרמית, אני חייבת לציין, הצחיקה אותי במיוחד.. עד כאב בטן.
לרגע היא נתנה לי להבין הרבה דברים על החיים , ולא לא בדרמטיות.
משהו אולי בסגנון " אז תחיי, אז תעשי טעויות, אנחנו בני אדם ואנחנו לא צריכים ללכת אחריי כללים. הכי חשוב לאהוב ולאהוב את עצמך, כי זה דבר שישאר איתך תמיד , כל שאר הדברים יחלפו עם הזמן ואת בזמן הזה תשתני. אבל כרגע פשוט תחיי"
את זה הבנתי ממישהי שנשכה אותי.. פעמיים!
ולסיכום, אתמול באמת היה כייף.
מה שנשאר זה רק לעשות את הבגרות בהיסטוריה, לצאת לחגוג את סיום היסטוריה עד סוף החיים , להשקיע למועדי ב' ואז..אז פשוט לשכב במיטה, להסתכל על התקרה ולהגיד " אי אי, חופש גדול..הגיע הזמן"
למרות ההתאכזבות שלי מהחופש הגדול שעדיין לא התחיל, אני עדיין מלאה בציפיות שמציפות אותי מכל מיני אנשים לחופש גדול עם חוויה בלתי נשכחת. הרי בסך הכל , הוא חייב להיות טוב כדי שאני אצבור ממנו כוח לשנה הבאה. השנה הגורלית, השנה העמוסה ביותר,כיתה יב'. ואו, ככ לא מתאים לי כיתה י'ב. זה ממש מוזר שאני עולה לכיתה י'ב , זה שונה וזה מרגיש גדול מדי בשבילי, מבחינה נפשית ופיזית.. ואולי גם מבחינת הגובה חח.
מלאה בתקווה שיהיה טוב ב"ה.
שלכם באופטימיות לשם שינוי,
עינב.
אסף,
אני אוהבת אותך !
הייתי חייבת, במיוחד אחריי השיחה עם רעות אתמול.
היי, ויש עיצוב חדש לחופש הגדול. =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
