•«בלוגי- המאהבת של חואנצ’’י‎»•

כמה זה עצום, כמה זה קרוב אבל כ"כ רחוק.

הדברים החשובים הם לא תמיד החפצים, אלא אנשים, תחושות, רגשות ורגעים.

החפץ שקיבלת הוא לא החשוב , החשוב בו שהוא ניתן לך ברגע חשוב.

חשוב.. חשוב ושוב חשוב. כמה חשוב. כמה משמעות יש לדברים.

דברים קטנים, דברים גדולים, דברים של רגשות.

דברים שלא נאמרים ודברים שנראים.

רגשות שנראים ורגשות מוסתרים.

ואולי זה סתם פוסט לא מובן ,אבל טעון רגשות, שאולי לא תבינו.

אני כן. אני ועוד איך כן.

יש אנשים שכ"כ מכירים אותי שאני בטוחה שהם יבינו כל מילה שנרשמה, כל מילה שלקח לי כמה דקות לרשום.

פוסט קצר אבל עם הרבה מחשבה ,הרבה רגשות.

ויש מישהו שלפחות את הפסקאות הראשונות תבין ותרגיש שייכות אליהם.

אני בטוחה.

אחריי השיחת טלפון של הבוקר אני יכולה להגיד את זה בוודאות מוחלטת.

אז כרמית, עוד לפני שבכלל קראת תודה לך שאת מכירה ויודעת.

חבל שבזבזתי כ"כ הרבה זמן על שטויות .

שטויות שהן לא ממלאות אותי, סתם מחייבות אותי.

אבל ככה הם החיים. אולי עכשיו בתקופה שאין לחץ אוכל להחזיר לעצמי את העצמי שלי.

ועוד שנייה יהיה עוד פוסט.