היום זה הסתיים, הלחץ ,הפחדים וכל הדעות הצדדיות.
עברו ימים מטורפים, של מעט שינה והרבה מחשבה, הרבה תקתוקים במחשבון והרבה דפים של משבצות.
ביומיים האחרונים שעות השינה שלי הסתדרו וגם הראש והמתמטיקה.
בזכות ימי החופש יכולתי לישון בשעה נורמלית ולקום בשעה נורמלית. יכולתי קצת להשתחרר ולהתעסק בדברים שגם עושים לי הרבה אושר , כמו אסף.
אז היום היה יום מיוחד, שמח ועם הרבה שיקולים ומחשבות עצמאיות.
קמתי בבוקר (בשעה נורמלית כמו שאמרתי) שתית נס נרגעתי קצת מול הטלוויזיה והעדפתי שהלחץ ידחה לבגרות ולא לעכשיו.
אחר'כ קיבלתי הודעה מחן שאיחל לי המון הצלחה ואמר לי לחשוב לפני שאני פותרת (רק הוא יכול להבין את הטעויות הטיפשיות שלי, באמת!)
טוב, התארגנתי, התרעננתי לי באמבטיה מעולה =] והלכתי לבית הספר.
התחלתי להילחץ (כמו שהרבה ראו ) אבל זה עבר כשהתחלתי לפתור את הבגרות.
כשקראתי את התרגיל הראשון וראיתי שאני יודעת פתאום עלה לי חיוך ענקי על הפנים, כל כך שמחתי!
וככה המשכתי לפתור עד שנתקעתי. התחלתי להילחץ אבל למזלי למדתי להרגיע את עצמי ועברתי לתרגיל אחר ואז חזרתי אליו.
אז סיימתי, יצאתי מהבגרות עם תקווה.
מתמטיקה זה מקצוע כ"כ חשוב לי , כמו ביולוגיה. מקצוע שמרתק אותי.
בדקתי את התשובות והכל נכון. =]
באתי הביתה וישר אסף התקשר לשאול איך היה ואמר לי לבוא אליו ,שהוא רוצה לראות אותי.
אז התארגנתי ובדרך התקשרתי לחן להגיד לו תודה על ההודעה כי זה באמת עוזר שלאנשים אחרים מהצד גם אכפת.
הגעתי לאסף, היה כל כך כייף , כיאלו לא התראנו מלא זמן.
ועכשיו אני פה כותבת, ובדיוק עכשיו נחנקתי מהתה ,פאק!
וזהו , כך עבר יום מרתק שפשוט הייתי חייבת לעדכן לא רק עליו אלא על משהו..
שיהיה לכם לילה טוב ושבוע טוב,
שלכם,
עינב.
וסתם קטע של שיר..
"נשק אותי
בזמן שאתה מרגיש את העור
שיש מתחת לעורי
תשבע לי
עוד פעם שאתה
תנסה לאהוב יותר
קצת יותר מאתמול
כי כיאלו אתה הנר
ואני האור שלו
כדי להאיר על שנינו"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
