אתמול אחרי העבודה הלכתי לקנות לחם. נשארו רק שיפונים למיניהם ולחם קימל, שני לחמים שלא מאפשרים גיוון של ממש בסנדוויץ' משום שהטעם שלהם משתלט טעם המילוי (מילוי? זו המילה הנכונה לדברים ששמים בסדוויץ'? לא נראה לי, אבל מילא). אז קניתי חצי לחם חמניות כי נשאר רק חצי. גם ככה אנחנו אוכלים את הלחם לאט, כך שזה אפילו טוב יותר לקנות רק חצי ככר. אבל כמובן שלא הסתפקתי בהסבר ההגיוני והנכון הזה ופיציתי על החסר בכך שרכשתי גם שתי לחמניות חיטה מלאה עם הפתעות מלמעלה (טוב, לא ממש הפתעות, סתם כל מיני גרעינים טעימים). יכולתי להסתפק בזה אבל בבית יש רק גבינה צהובה וממרחי סנדוויץ' שונים על בסיס מיונז, כך שחייבים לקנות גם נקניק. למרבה המזל ממש ליד תושיה יש טיב טעם, בדיוק בדרך הביתה כך שלא הייתי צריך להתאמץ במיוחד בשביל הנקניק ההונגרי היבש שקניתי לאחר שטעמתי ונוכחתי לדעת שהוא אכן מצדיק את שמו (הונגרי). כמובן שעל הדרך קניתי גם קבנות וגבינת ברי (ישראלית אמנם, אבל עדיין טעימה... בפעם הבאה אקנה את האיכותית יותר בשלושים ומשהו שקל... אתפרע באמת).

לסיכום, היה טעים אתמול וגם הבוקר. ואפילו אף קשישה באוטובוס לא התלוננה (כמו בפעם הקודמת) "מה זה?! יש פה ריח של נקניק!" (ובכלל מה זו התלונה הזו? הרי עדיף ריח של נקניק על פני ריח של זיעה לא?).

ואפרופו ריח של נקיק, אפשר לדעת שנקניק הוא איכותי אם הטעם שלו מלווה אותך גם שעות רבות אחרי שאכלת אותו (וגם אחרי מסטיק מנטה חזק, קפה, שתי כוסות מים וארוחות נוספות...).