אתמול הייתי מעט טרוד. הבוס התקשר. זאת אומרת הבוס לשעבר התקשר. זאת אומרת המזכירה התקשרה והעבירה לי את הבוס לשעבר ששאל איזה משהו בנוגע לעבודה ואחר כך אמר שאם ארצה לחזור לעבוד אז שאגיד ונוכל למצוא איזה סידור בינינו. אז הייתי טרוד במהלך היום, כי מצד אחד זה קצת מטריד להיות בלי עבודה ומשכורת קבועה (למעט דמי אבטלה, שהם קצרי מועד וזעומי סכום) בזמן של משבר כלכלי כזה שבמהלכו לא מגיעות אלי הצעות עבודה, ומצד שני שנאתי לעבוד אצלו.

אז הייתי טרוד והתחלתי להתלבט אם כדאי או לא ואם להתקשר להגיד לו שאני רוצה לחזור אבל בתנאי שאני עובד פחות שעות וכו' ואיכשהו היום התעוררתי אחרת, התעוררתי בתחושה שאני לא צריך למהר לחזור לשם ואני יכול בינתיים לא להתקשר אליו אפילו בשביל לרחרח ולראות אם הוא יהיה מוכן לקבל אותי לעבודה חלקית. לא יודע למה, היום נראה לי שאני יכול למצוא משהו טוב יותר, אפילו בזמן של משבר, אפילו שבחודש האחרון לא קיבלתי שום זימון לראיון.

אולי זה חנוכה הזה שבפתח וכל הקשקושים על ניסים ונפלאות ומכבים וסופגניות. אולי זה תחילתה של שנת 2009 שמתקרבת אלינו מאוד ומפיחה בי תקווה שבשנה הבאה הדברים יהיו אחרת. ואולי זה סתם מין תחושה כזו שמה שעשיתי היה נכון ועדיף להמשיך עם זה הלאה בלי לחזור חזרה.

ואולי (בפעם האחרונה אולי) כל זה ישתנה מחר ואתקשר אליו, אבל בינתיים אני בבית ודי מבסוט, אז למה לקלקל.