סיכת ביטחון

השעה כבר  4 וחצי אחה"צ.

 אני עדיין במשרד .

לבד.

אני דיי רצוצה.

כבר אין לי  כוח.

תמיד אמרתי לעצמי שכמו מן חוק לא כתוב אני בקיץ נדלקת על בנים כי ים ועירומים שרירים בולטים ושאר איברים.

מוזיקה מקפיצה להט ותשוקה ובא לי מה שלכולן בא (טוב, לפחות הרב).

ובחורף בא לי בנות כי זאת תקופה עם הרבה יותר מלנכוליה ורגשות שמתפרצים בעיקר כשיורד גשם.

התקופה הזאת מזכירה לי את ה-התאהבות הגדולה שלי בבחורה- איך שהייתי מכורה אליה...

כל כך אהבתי אותה כל  כך  קינאתי בה (במובן החיובי) או יותר נכון בחבר שלה

הייתי מסתכלת עלייהם מתנשקים ומתמזמזים בבית הספר  והעיניים היו יוצאות לי מהחורים

הריר היה נוזל לי מהפה והראש היה רפוי מעט ומוטה הצידה .

אבל אין לי כוח לפרט עליה כמו שצריך עכשיו .

היא הפנטזיה הלא ממומשת שלי היא הדבר היחיד הזה שרציתי עד כלות נשמתי באופן יוצא דופן ולא השגתי.

(ראו תגובה שלי -אני'- בפוסט הקודם ל"מאור")

 ופתאום בא לי .

 בא לי שוב לחזור  ולחפש אותה. את אותה אורית המסתורית.

בא לי עכשיו מישהיא.

אני רוצה שוב לחוש את הדרמה הזאת . את האנדרנלין בגוף שאמרתי לה שאני אוהבת אותה .

אני רוצה אישה...

נ.ב.

sonny tycoon

somebody else

ומאור

חשוב לי שתגיבו על הפוסט הזה

תודה