כן, אז יש לי חדר חדש.
הוא יפה ונוח אומנם קטן אבל בסדר.
אומנם הקירות והרצפה בו עקומים אבל זה בסדר.
הקירות אומנם צבועים וחדשים אבל זה בסדר- כבר יש מי שהספיק ללכלך לי אותם .
אני מתפוצצת זה בלתי נסבל . ראבק! חדר חדש אולי תשתדל
לא לקשקש על הקירות,
לא לחורר חורים כשאתה לא יודע מה אתה עושה
לא לשים לי מדף רופף מעל הראש במיטה
לא!
המדף בכל זאת נפל. ושני המדפים האחרים נשארו המומים
מלאים באבק ועקומים.
נשבר לי . אני לא יכולה לסיים אפילו משפט אחד ברור.
ואין הבנה בייני לבין הנוכחים וזה הורג אותי.
אז בלכתי לאכול ג'ינגר חי בתקווה שזה ירגיע אותי- אך ללא הצלחה.
גאאאאאאאאד כמה שאני עצבנית.
ואז אמא באה ומכבה עליי את האור במטבח "האור הזה מאוד יקר כמה פעמים אפשר לאמר לך?!"
גרררררררררררררררררררר
אבל לא אמרתי כלום.
אז עכשיו יש לי בחדר שני מדפים עקומים ומאובקים קירות מקושקשים
וחתיחת ברזל שהייתה אמורה לשמש מתלה לטלוויזיה
אהיל זרוק על הרצפה ואמא אטומה .
כמה שהשתלדתי. כל יום טיטאתי את הרצפה,
נגבתי אבק, כיסיתי את המיטה וסידרתי אותה יפה,
שמרתי על החדר החדש מכל מזיק(והכוונה היא לאו דווקא לחרקים)
יאוווווווו כמה שאני עצבית
כמה שאני רותחת מזה
אז בטח תגידו אז מה לפחות סידרו לך את החדר אבל זה לא העיניין מישהו אחר היה אמור לעשות את זה. ולא כמו נכה מגושם.
ואין לי שום בעיה עם נכים רק שלא יהרסו לי את הבית!