The Happiness

החיים בזבל. :(

כולם משיגים מה שהם רוצים ורק אני נשארת מאחור.

צריך לשכוח ולהמשיך הלאה..

דיבורים יש כמו מים..

המעשה הוא שקשה..

כאילו מה כבר ביקשתי

בית משפחה הצלחה ואהבה?

קשה כל כך לקבל את כולם כחבילה אחת?

כל הזמן צריך להתאמץ.. ושמתאמצים יותר מידי.. הכל פתאום נראה לא אמיתי..

והכל נופל לטימיון.

אני רוצה לנסוע מפה.. לצפון.. למקום ששם אני אפתח את החלון ויראה רק ירוק!

לא אנשים לא פרצופים לא חיות מחמד.. כלוםםם! ירוק!!

"... אני חולמת בהקיץ

ואולי אתה תסכים לחלום איתי

אמרת לי את כל כך יפה

מחר נפגש באותה שעה אהאהאה..

איך שלא יהיה

אותך תמיד ארצה

איך שלא יהיה

אותך תמיד ארצה..."