לאורך הים\ עופרה חזה
תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות תגיד לי למה אין אמת רק הזיות אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח תגיד לי איך עם המוות אתה חי מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי עד מתי האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת וזה שנעלם, האם יחזור או כבר מת?!. לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח
12 שנה עברו מאז שיצחק רבין נרצח ע"י המתנקש יגאל עמיר.
12 שנה עברו
וכלום לא השתנה.
12 שנה עברו
משהו ישתנה ?
12 שנה עברו
ואנו עם אותם הקטסים, אותו בכי מר ואותו כאב
אך לא לומדים שוב דבר.
12 שנה עברו
וכלום.
הייתי בת 5 כשזה קרה, למרות זאת זה כואב לי כמו כל בנאדם מבוגר.
כואב לי שאי אפשר לעשות כלום, אי אפשר לשנות, כל צד מושך ומושך וכולם בסוף נפגעים. \\=
"כן לשלום ולא אלימות ! "
"חבר, אתה חסר ! "
עוד כמה סיסמאות נצטרך כדי שבאמת נשתנה? כדי שבאמת נדבוק בהם?
לפעמים באלי לקום - ולשנות.
פתאום אני מרגישה גדולה: "אם אולמרט לא הצליח אני אנסה"
על מי אני עובדת?!
אזרחית קטנה מאיזור השרון שלעשות רעש זה לא הצד החזק שלה.
לפעמים כבר נמאס מהמדינה הזאת,
בא לברוח.
כל הזמן רק איומים,שביתות, חטיפות, רציחות, פיגועים.
לא שאין את זה במדינות אחרות
יש.
אבל בכמות קטנה יותר, מזערית.
המזרח התיכון זה מקום קשה, מקום של הישרדות.
ואנו? נאבקים כל יום מחדש על זכות קיומנו פה, על ארץ הקודש.
אנחנו מפחדים מפרסי קטן שיפיל עלינו פצצת אטום,
מפחדים שיקחו לנו עוד שטחים מישראל,
שנשאר קטנים,
ותחת מדינה אחרת.
אני יודעת שזה לא יכול לקרות, כי אנחנו מדינה, יש לנו ממשלה והכל חזק.
כמה שזה חזק, בשניה זה יכול להתמוטט.
יצחק רבין היה בתהליך שלום, במסע שינוי.
אף אחד לא הצליח להמשיך אותו,
להיפך, הדרדרנו מאז.
הגענו לרמה ממש נמוכה,
ולא, זו לא רק אשמת ראש הממשלה.
שנה+ שהחיילים החטופים לא נמצאים בבתיהם.
מתי הם יחזרו?
גורלם הוא כמו גורל רון ארד?
ובכלל,
מה גורלו? איפה הוא? הוא מרגיש טוב? מתעללים בו?
כלום, כלום אנחנו לא יודעים!
כל יום דבר אחר מעסיק את המדינה הזאת, דבר יותר חשוב מקודמו,
האקשן פה לא נפסק לרגע.
"להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון ירושלים"
נטע