וואו.
יש לי כ"כ הרבה להגיד אבל אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל.
מוזר.
חיכיתי לרגע הזה מהיום הראשון שלי פה.
לרגע שבו הכל יהיה מאחורי.
אבל זה לא, זה תמיד חוזר אלי בפלאשבאק ענק. כאילו שאני עוברת את זה מחדש.
אני בחיים לא ישכח ת'3 השנים האחרונות שלי בארץ. אני בחיים לא ישכח ת'יום האחרון. אני לא ישכח ת'שעה האחרונה.
ידעתי שהרגע הזה יגיע עוד הרבה לפני שזה קרה.
ההורים שלי כ"כ רצו את זה שבאיזה שהו שלב התחלתי להגיד לאנשים שאני עוזבת לקנדה. מתי? עוד לא יודעת.
אני זוכרת ת'יום הזה שבו הכל ניהיה בטוח, ואז ת'יום שבו קנינו כרטיסים.
כ"כ רציתי כבר ליהיות על המטוס הזה.
כי להמתין למכה זה לפעמים יותר גרוע מהמכה עצמה.
לפעמים כשעוזבים כל מה שיקר, כל מה שאוהבים וכל מה שרגילים אליו.. מאבדים מטרה.
מאבדים את עצמכם לקצת, לא באמת מבינים מה קורה.
אני זוכרת כל פינה ופינה בדימונה. אני יכולה עכשיו לסגור עיניים וליראות את עצמי הולכת שוב במקומות האלא.
זה כואב.
כ"כ הרבה השתנה מאז. אנשים כ"כ השתנו שזה מפחיד לחזור.
אני זוכרת הכל איך שזה היה כשעזבתי.
השארתי כ"כ הרבה בבית.
השארתי את עצמי.
לפעמים אני מתעוררת כשמעל הבית שלי עובר מטוס, וחצי ישנה, אני בטוחה שאני יפתח ת'עיניים ויראה ת'הרים מהחלון.
עברה שנה, ואני זוכרת כל דבר ודבר בפרטים.
הרבה אנשים הוכיחו לי את עצמם בשנה הזאת. אני באמת הבנתי למי היתי חשובה ועד כמה.
והיתי נותנת הכל בישביל 10 דקות אם האנשים האלא.
ואנחנו לא באמת חושבים שאי פעם נאבד משהו עד שלא מעמידים אותנו בזה כבעובדה.
אני לא ישכח את התמונה הזאת בחיים.
ואני לא ישכח ת'חיבוק האחרון.
התמונות האלא ישארו אצלי בראש לעוד הרבה זמן.
כי זה הדבר היחיד שנישאר לי מהחיים הישנים שלי.
ואני בחיים לא ישכח את זה.
אני כ"כ אוהבת ת'אנשים האלא.
וקט' זוכרת את זאת :]?
****
זהבית וטוחס :].
אתן היתן פה לצידי למשך כל השנה. בלי הפסקה.
קוק? אין יום שלא קיבלתי הודעה ממך.
ולא תמיד יכולתי לענות, לא תמיד דיברנו, אבל כל בוקר, אני קמה ואני רואה "?" או "לקוווווווווווווווווווווום" וזה עושה לי ת'יום :].
דש'? השיחות החופרות שלנו לא ניגמרו למרות הכל.
אני היתי שם בישבילך כל השנה כמו שאת הית לצידי.
תמיד.
אני כ"כ אוהבת אותכן.
בלי התמיכה שלכן אני לא היתי עוברת ת'שנה הזאת בטוב.
היתה שנה קשה וארוכה.
עברתי כ"כ הרבה.
כ"כ הרבה דברים חדשים, כ"כ הרבה אנשים חדשים, וכ"כ הרבה דמעות.
עברתי את זה.
זה מאחורי עכשיו.
השנה הראשונה שניחשבת תמיד להכי קשה, מאחורי.
קנדה זה תחת.
אבל אכן.. תחת די נחמד :].
***
מממ עידכון?
חופשת פסחחחחחחחחח :)))!
חחח זה אומר הכל לא^^?
*ומשקפיים המאגניבות החדשות שלי^^*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
svet.
