...Wish I had wings...

הבנתי את הרעיון.

ולא, אני לא כזאת.

אם את רוצה את יכולה להמשיך. בי זה כבר לא יפגע.

לא עוד.

Blind

I was young but I wasn't naive
I watched helpless as you turned around to leave
And still I have the pain I have to carry
A past so deep that even you could not bury if you tried

After all this time
I never thought we'd be here
Never thought we'd be here
When my love for you was blind
But I couldn't make you see it
Couldn't make you see it
That I loved you more than you'll ever know
A part of me died when I let you go

I would fall asleep
Only in hopes of dreaming
That everything would be like it was before
But nights like this it seems are slowly fleeting
They disappear as reality is crashing to the floor

After all this time
I never thought we'd be here
Never thought we'd be here
When my love for you was blind
But I couldn't make you see it
Couldn't make you see it
That I loved you more than you'll ever know
A part of me died when I let you go

After all this why
Would you ever wanna leave it
Maybe you could not believe it
That my love for you was blind
But I couldn't make you see it
Couldn't make you see it
That I loved you more than you will ever know
A part of me died when I let you go
That I loved you more than you'll ever know
A part of me died when I let you go

תזדיינו, טוב?!

כל מי ששיקרתי לו: לא! לא התגברתי!

אני אוהבת אותה יותר משאני אוהבת תחיים!

כל מי שאמרתי לו שכבר אין סיכוי, שכבר עברתי הלאה:

מבחינתי, הסיכויים הם 100! לא עברתי הלאה, ורק להיפך! כמו חור שחור, מושכת אותי אליה ולא נותנת לצאת.

יש שני דברים שאני הכי רוצה עכשיו בעולם:

1)אותה.

2)למות.

אבל אני לא אמות, כי אני רוצה אותה.

אני חיה בשבילה.

אני מתעוררת כל בוקר רק בשביל לראות את הפנים היפות שלה.

אני לא אמות, כי אז לא יצא לי לחבק אותה יותר. לא יצא לי להסתכל לה בעיניים יותר. לא יצא לי לעשות הכל בשבילה יותר.

כבר הצעתי כל מה שבנאדם יכול להציע, ויותר!

היא לקחה הכל והלכה.

היא בכתה על זה יומיים,

אני בוכה על זה כבר 3 חודשים.

להתרחק זו לא אופציה.

היא חרוטה לי על הלב כל כך עמוק שכבר שום דבר לא יכול להוציא אותה משם, חוץ מלעקור לי את הלב, אבל גם את זה כבר אי אפשר לעשות, כי הלב שלי נמצא אצלה. היא לא נותנת, היא שומרת לעצמה. אסור לגעת, אסור לשנות, אסור להרפות.

אני שונאת אותה, אבל כל כך אוהבת אותה.

כל מילה שנייה בראש שלי היא השם שלה.

בחיים שלי לא הרגשתי ככה.

בחיים לא ידעתי כמה אפשר לרצות למות.

כמה אפשר לרצות לעשות משו שאי אפשר לעשות.

כמה אפשר להתפלל למשו שפשוט לא קורה ולא יקרה.

ובכל זאת היא נותנת תקווה שיקרה, אבל לא קורה. וכנראה לא יקרה בזמן הקרוב.

אני אפשרות ב' בשבילה.

היא אומרת שאני האחת והיחידה.

היא אומרת שזו רק אני, לנצח. שאני האישה שלה.

היא אומרת ש"לכי תדעי מה יהיה בעתיד".

היא אומרת שהיא אוהבת אותי.

היא אומרת שהיא עוד לא בטוחה, ועדיין מפחדת.

אני אפשרות ב' בשבילה.

למרות כל מה שהיא אומרת.

אתם לא רואים?!

אני רואה...

בחיים שלי לא אהבתי מישהו או משהו כמו שאני אוהבת אותה.

תזדיינו! אני לא מסתירה יותר ולא משקרת!

השם שלה הוא מה שחרוט לי על היד!

השם שלה הוא מה שחרוט לי גם על הלב. אבל הלב שלי לא הגליד והשאיר צלקת..

הלב שלי ממשיך לדמם.

במשך 3 חודשים שנראים ומרגישים כמו 3 נצחים.

כמה אפשר לחכות?

כמה אפשר להתחנן?

כמה אפשר להתחרט?

כמה אפשר להציע?

כמה אפשר לתת?

כמה אפשר לסבול?... למענה.

בלי סוף.

אין דבר ששווה את החיים שלי יותר ממנה.

אני אמות בשבילה, אבל לא אמות רק כדי לראות אותה שוב.

היא בכתה לי אגם, אני בוכה לה אוקיינוס.

אני אשמה.

אני מטומטמת.

לא הערכתי את מה שהיה לי.

רק עכשיו הבנתי מה היה לי..

רק עכשיו הבנתי מה היא שווה.

רק עכשיו הבנתי שאני שונאת אותה.

רק עכשיו הבנתי שאני לא מסוגלת בלעדיה.

רק עכשיו הבנתי שהיא, באמת!, האחת בשבילי. ולא רק כאילו. לא רק בתור מילת עידוד.

מה אני לא עושה בשבילה?

את כל המאמצים והאנרגיות והזמן שלי אני נותנת לה. הכל בשבילה. במתנה!

ומה כבר ביקשתי בתמורה? שתבין??

לא, היא לא מסוגלת להבין. היא לא יכולה.

יש לה חבר.

מה יחשבו?

זה לא יפה.

היא לא תבין.

מסכן...

אני בשבילה אפשרות אחת מתוך רבות.

היא בשבילי האפשרות האחת והיחידה.

אין לי יותר ממנה.

היא זורמת לי בעורקים...

הדרך היחידה להוציא אותה משם היא...

לא.

אני רוצה עוד לראות אותה.

לכן היא בחיים לא תצא.

זה מעגל.

מעגל של כאב וסבל.

למה? בשביל מה?

בשבילה.