אני אשוב אלייך היום
כי אני יודע שזה לא יגמר עכשיו.
הפלא נבלע בתוך ארמון של חול
תוך רגע אחד שלא הסתכלנו
שלא שמרנו
שלא ראינו בזכוכית מגדלת.
פתח נפער, כולם יודעים עכשיו
הזמן ממשיך, הארמון לא יעמוד פה לנצח
רוח יכולה להרוג
את אותם היחידים שאין להם מגן מפלדה
ששומר על הלב שלא ייפצע.
אם רק היה לי רגע
לקבור את הזמן במנהרות היקום
לחזור אחורה בלי ליפול לבור הכאב
ששום סולם לא יכול לחלץ ממנו
רק חבל התלייה של המעשים שלי
יימשוך אותי חזרה למעלה
לעננים.
אני אשוב אלייך היום
כי אני חושב שזה לא יגמר עכשיו.
זמן יכול להרוג
את אותם היחידים
שאין להם מגן של אהבה
ששומר על הנפש שלא תיבלע
בתוך שעון החול שלא יעמוד פה לנצח.
הקולות הסתגרו בתוך תיבת נגינה
שניגנה את השיר המחייה
השיר שדרכו לא חדרה הסכין
השיר ששמר מרעידת האדמה
בעולם הבא.
אני מתנודד על קצה של חוט
בין יופי לטיפשות
שמבדיל את חיי מחייו של אילם
אשר לו יש מקשיב, ולי אין.
אני אשוב אלייך היום
כי אני רוצה שזה לא יגמר עכשיו.
אני אשוב אלייך היום
כי כבר לא נראה שזה לא יגמר עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
