the race is long, and in the end, it’s only with yourself

הלכתי עם קורט לשם.

זה היה המפגש השני שלי בישרא בלוג, כך שלא הכרתי שם אף אחד.

עלינו לגג, וראינו הרבה אנשים, יותר מידי. חשבתי שיהיה לי טוב שם, כי כולם שם שונים, אבל כנראה שטעיתי.

זה כמו בבית-הספר. אותו דבר. כמו שעם צפונים אני לא מרגישה שיכת, גם שם לא הרגשתי שיכת. כולם היו פריקים, ואין לי משהו נגדם, זה נחמד, אבל אני לא כזאת. הייתי שונה, הרגשתי שונה.

אז אני וקורט שמנו מדבקה על הלחי, אני שמתי מדבקה בצורת כוכב בצבע ירוק, והיא בצורת לב בצבע סגול.

הרגשתי שם הכי מיוחדת :). לא הייתי פריקית, לא הייתי צפונית, הייתי אני.

מישהי פנתה אלינו ושאלה אם אנחנו רוצות לשים תחתונים על הראש, חח, וכשמדדתי זה היה נראה מצחיק אז הורדתי.

קנינו אוכל, ועלינו לגג, ואז מישהו שאל אם אפשר קצת. אז נתתי לו.

מקווה שבמפגש פסח יהיה יותר טוב, ואולי אני אספיק להכיר כמה. אה ואני אביא גם מצלמה, שיהיה לי.