התגייסתי .. אני ג'ובניקית עם מקצוע לעתיד על חשבון הצבא...
הצבא זה קיר וזה באסה כשאתה עושה יומיות ואתה צריך לפרנס את עצמך..
אניי הולכת לסגור את השבת הזו וזה מבאס כי אני לא אוכל לעבוד. .אני צריכה כסף!!
וחוץ מזה ותמיד יש חוץ מזה, אני לא אוכל לראות את א' ובדיוק היה לו יום הולדת
ורק התחלנו להתקרב ובעצם להכיר. ואני רוצה שניו יירס יחזור על עצמו אפשר לומר.
שאני אהיה עם א' ועם ר' שוב וכן הכוונה לשני אנשים יש לי שני חברים נראה לי זה הביטוי המתאים
ולהם אין בעיה עם לחלוק אותי ולי אין בעיה שיש לי שניים והם יודעים אחד על השני והם
חברים הכי טובים ואני נהנת כפליים והם נהנים לראות אותי נהנת וכל אחד מהם נהנה איתי :]
וזה נראה כאילו במשפט הזה אני מתרגשת כמו ילדה בת 15 חחח
עדיין יש לי בעיות עם הסקס עצמו בכללי כי אני לחוצה מהכל מסביב ואני מרגישה רוב היום
שאני מתפרקת אז אני מרשה לעצמי להנות ולהתנסות והם מתייחסים אליי טוב ואנחנו מבינים את כולנו.
אני בת 20 ואף אחד לא מקשיב לי אני לא ממצה את עצמי
והמוח שלי באוורלואד של רעיונות מחשבות ומשימות.
אני מפחדת מהמלחמה הזו אבל מבחוץ אני נראית רגועה ובפנים יש לי בחילה
יש פה אזעקות ואז הבטן שלי מתהפכת בזמן שאני רצה ומאבדת אוויר.
אני כל הזמן מפחדת שאני אשאר לבד שאני לא אמצא אף אחד בשבילי
זקנה עם חתולים למרות שאני לא מתה עליהם עד כדי כך.
אני רוצה אהבה בן אדם שידאג לי חיים עם מישהו שאוכל לחלוק איתו אותם שיהיה עד לחיי ואני לחייו.
אבל בזמן האחרון אני מרגישה כאילו אני שמה לעצמי רגל בוחרת את הלא נכונים.
אני מנסה להיות בטוחה בעצמי, זה קשה.
אני מפחדת שאני שוכחת להתקשר למישהו ולבדוק מה שלומו והאם אחד מהטילים האלה נפל קרוב אליו,
אחד באמת נפל קרוב למשפחה שלי.
יש כל כך הרבה אנשים שאני מכירה ובגלל החיים עצמם כולנו לא באותו קשר הדוק יש פייסבוק והכל אבל
לא יודעים הכל במיוחד איפה כולם משרתים או האם כבר השתחררו או עוד לא התגייסו
אני דואגת לכולם אבל לא יודדעת למי באמת אני דואגת.
איפה כולם נמצאים? איפה אתם?!
זה רק חלק, חלק מהטירוף שהולך לי במוח
ואני מפחדת שהטירוף גובר אני מפחדת להיות כמו אמא שלי.
A penny for your thoughts..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
