לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפסנתר הטכניוני


המפתח לקופסה הנעולה..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

שנים שלא




כתבתי.
שנים שלא עשיתי משהו בשביל עצמי.

אוטובוסים שנוסעים לעיר נושאים אותי כמעט דומעת
נפש לא מפוענחת כי לאיש לא
וכתף לשים את הראש עליה בלי
אפשרות למלים עוינות לפינות חדות לדמעות בגרון

ופרחים
אי אלו מהגינה
גנובים
מאושר אחר

התייבשתי כמו הכינרת, הזדהמתי
כמו הירקון
סלחו לי כי זרקתי
את עצמי למעמקים

וכמה מלים של אמת פוצעת נדהמו כשיצאו לאוויר העולם
וניתחו אותי וחתכו אותי ושתקו אותך
כי לא שמעתי מלה ממה שאמרת, לא הרגשתי מלה

הייתי בפנים, עסוקה בלמנוע מהדם לפרוץ ולקלוח.
הייתי בפנים, מדליקה ומכבה נרות, רצה מקיר אל קיר והם כולם רכים
כי אני זוכרת
איך זה כואב כשמכים בקיר

ואני שוכבת במיטה וזוכרת ופוחדת לזכור
איך היינו מדומיינים ביחד, והתקרה הלבנה
חונקת את הדמעות שלי ואפילו
ספר תפילות אי אפשר לפתוח כי
כל השירים מתו לי בתוך הגרון ותקועים שם,
מפריעים לי לבלוע
את מה ששמעתי אך לא מזמן...
נכתב על ידי Sweet Pepper , 13/12/2008 22:04   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


Avatarכינוי:  Sweet Pepper

בת: 40

ICQ: 177342291 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSweet Pepper אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sweet Pepper ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)