הטרקטור בארגז החול

"אישי" עם גיל ריבה

השאלון נעות בין תחכום ונועם להגזמה וגועל. אני מעדיפה באמצע. בנוסף- לא מזמינים שר חינוך לשעבר ואדם מכובד בהווה ושואלים אותו אם זקנים כמוהו נמשכים לזקנות.

גיל ריבה לעיתים מהווה את האיזון שצריך ומגשר בין הפנים חמורי הסבר של מרואייניו לבין הצופים. אבל, לעתים, הוא מגיע לרמות של טונים צווחניים ובשילוב עם המראה שלו הוא עושה רושם של ילדה בת 10 שמתחננת שיקנו לה בלון.

בסך הכל, יש על מה לדבר.

ביום שני הייתה לי בגרות במתמטיקה, משמע: גועל נפש טהור.

אני מחכה לתוצאות ומעדיפה לא לדבר על זה יותר מדי... חוצמזה יש גם תמונות (כי הלכנו לאכול סושי לפני הבגרות והיה מצחיק) אבל אותן אני אעלה מאוחר יותר היום (מבטיחה!).

התמכרתי לאתגר קרת וסיפוריו. עשו לעצמכם את היום ובקרו בפולדר שלו ב"במה חדשה".

אני בבית היום.

כן, כי ככה בא לי.

מיכל.

אז... קיבלתי מצלמה דיגיטלית מההורים! מתנת יומולדת מאוחרת, אבל שווה את ההמתנה!! לפניכם תמונות מהבצפר. הראשונות הן עם המצלמה הישנה של ההורים והאחרונות הן מהמצלמה החדשה שלי!! (של!! אתם שומעים?)

(רגע אחד ויחיד של רצינות של שתיהן)

(ליאת מנסה להראות נורמלית)

(אני, בפוקוס מלא, כמובן)

(מיטל, מפגינה תלבושת בית ספרית נאותה)

(ליאת, מריחה משהוא לא טוב כנראה)

(מיטל מציקה לשירלי)

(ונהנית מזה)

(שירלי נחושה לנקום)

(מיטל מנסה להתפייס)

(אך שירלי לא מרחמת ומשפריצה עליה כמות מסחרית של קרם ידיים)

(ליאת, שעברה טלטלה נפשית בגלל הריב של מיטל את שירלי)

(מיטל, אחרי לילה של שכרות)

(ליאת תוהה אם כדאי גם לה לשתות)

(היא מנסה ומרוב שכרות מורידה נעליים ומעיפה אותן על אנשים)

(ואז היא מתה. -סוף-)

והנה התפוקה של המצלמה החדשה (יאי) :

(מיטל באמצע ארוחת בוקר)

(סתב, הבריונית של בית הספר, חושקת בקצת מלפפון בקוטג')

(שני תפוחי אדמה)

(שירלי, למרות שנראה כאילו אני מצלמת את שירותי בית הספר)

(שירלי, שוב. היא לא נראית מרגשת במיוחד, הא?)

(סתב והפוני)

(שירלי, מבצעת את זממה באייפוד שלי)

(למה אני מפרסמת דברים כאלה, הא? תגידו לי, למה??)

(אחותי, בתמונה מאווווווווד מתוחכמת..)

ולקינוח:

עייפה ולא מרוצה,

מיכל.