הטרקטור בארגז החול

מתחתיי סדקים לבנים

מעליי רוח פרצים

ורגליי היחפות נשרטות

מתמלאות בדם שחור

אני מתאמצת שלא לבכות

דמעה לא תזלוג מעיני

נושכת שפתיי בחרון

ומרגישה איך הרעל זורם בתוכי

אם אושיט את היד

אאבד את שיווי משקלי

ואפול לתהום פרועה ושבורה

ללא איש שישכב לצידי

כמו גמילה מהירה

שנוסתה וכשלה

ובכל זאת הוחזרה

למסלול הישן.