הטרקטור בארגז החול

שונה. אני שונה.

אני כל כך שונה עד שלפעמים ההשתלבות הופכת להתבדלות.

אני שונה.

זו לא הטפת מוסר חברתית, זה בסדר. לא אתם שונים, אני, זו אני, בי הבעייה. אני השונה, החריגה, הרחוקה, הנבדלת.

אני שונה.

אני שונה וייתכן שתמיד אהיה שונה.

ואנשים שונים חיים לבד לבד בלי אף אחד אחר, כי אף אחד אינו שונה, ורק הם- שונים.

אני שונה. לא כולנו משונים. כולנו אחד. כולכם. אני לא אחד, אני שתיים. אולי שלוש.

ושתיים זה לא תמיד ביחד, אתם יודעים? לפעמים... לפעמים זה גם מאוד מאוד לבד.

הייתי נשארת כאן לבכות, אילו לא הייתה לי תקווה, ולו קלושה, להיות פעם אחד. לא להתבלט, להיות אחד. אחד מכולם. לא משהו מיוחד, ובטח שלא שונה.

הכל. הכל, רק לא שונה.