הטרקטור בארגז החול

אז... קיבלתי מצלמה דיגיטלית מההורים! מתנת יומולדת מאוחרת, אבל שווה את ההמתנה!! לפניכם תמונות מהבצפר. הראשונות הן עם המצלמה הישנה של ההורים והאחרונות הן מהמצלמה החדשה שלי!! (של!! אתם שומעים?)

(רגע אחד ויחיד של רצינות של שתיהן)

(ליאת מנסה להראות נורמלית)

(אני, בפוקוס מלא, כמובן)

(מיטל, מפגינה תלבושת בית ספרית נאותה)

(ליאת, מריחה משהוא לא טוב כנראה)

(מיטל מציקה לשירלי)

(ונהנית מזה)

(שירלי נחושה לנקום)

(מיטל מנסה להתפייס)

(אך שירלי לא מרחמת ומשפריצה עליה כמות מסחרית של קרם ידיים)

(ליאת, שעברה טלטלה נפשית בגלל הריב של מיטל את שירלי)

(מיטל, אחרי לילה של שכרות)

(ליאת תוהה אם כדאי גם לה לשתות)

(היא מנסה ומרוב שכרות מורידה נעליים ומעיפה אותן על אנשים)

(ואז היא מתה. -סוף-)

והנה התפוקה של המצלמה החדשה (יאי) :

(מיטל באמצע ארוחת בוקר)

(סתב, הבריונית של בית הספר, חושקת בקצת מלפפון בקוטג')

(שני תפוחי אדמה)

(שירלי, למרות שנראה כאילו אני מצלמת את שירותי בית הספר)

(שירלי, שוב. היא לא נראית מרגשת במיוחד, הא?)

(סתב והפוני)

(שירלי, מבצעת את זממה באייפוד שלי)

(למה אני מפרסמת דברים כאלה, הא? תגידו לי, למה??)

(אחותי, בתמונה מאווווווווד מתוחכמת..)

ולקינוח:

עייפה ולא מרוצה,

מיכל.