טוב, אז השבוע לא היה לי כוח לעזכן, פשוט לא היה לי חשק. ועכשיו הגיע הזמן לפצות על החסכים ולהראות לכם תמונות מחנוכה הנהדר שטס לי במהירות הבזק:
אופק חגג יומולדת 17, ואמרו: יאאא!!
אז מהמסיבה שהוא חגג בבית אין לי תמונות, כי לא הבאתי את המצלמה, סילי מי, אבל מהסרט שהלכנו אליו ביחד דווקא יש לי :)
אופק, שמשום מה לא נראה מבסוט במיוחד מזה שאנחנו הולכים לסרט:

אנה, שנתקלנו בה במקרה, מטושטשת:

החולצה השקסית של ליאת: (היא ממש ממש יפה, אחת החמודות שראיתי העונה)

א. פרסומת סמויה לארומה, ב. הקשת המושלמת של קליה שנתקלנו בה במקרה (לא בקשת, בקליה. טוב, גם בקשת):

בת אל מחכה יחד איתנו עד שמיטל תקנה כרטיסים:

למה אנחנו לא עומדים עם מיטל? טוב, כי תראו מה הלך שם בקופות:

יום חמישי עמוס, אין מה לומר. אז מיטל התחננה למישהי שתכניס אותה לתור ונדחפה. כמה ישראלי מצידה.

הנה הגיעו הכרטיסים!! מיטל עם שפתי דג בחלוקת עודף וכרטיסי סרט:

אופק רואה מצלמה לראשונה בחייו:

כן.

ליאת מאושרת כתמיד:

אופק, חושף סתימות:

אנחנו נכנסים לקולנוע לאולם 7:

ומה שהיה בפנים.. אשאיר את החלק הזה לדמיונכם הפרוע.. ;P
ואז, ביום שישי אחד מעט אפרורי יצאו שלוש בנות העונות לשמות שירלי, מיטל ומיכל ועלו על אוטווס קו 149 של דן לכיוון הטיילת בתל אביב. הדרך הייתה ארוכה, מלאת מכשולים ועיכובים.
נעשו הכנות רבות לאירוע-
מיכל הכינה עוגיות:

מיטל קנתה קפה:

ושתתה אותו, מיד אחרי שנתנה גם לי ללגום:

ושירלי.. טוב, שירלי:

מיטל יושבת באוטובוס.

מיטל נופלת באוטובוס, כך פתאום:

שיערה של שירלי מתבדר ברוח. אך שירלי לא מוצאת את זה מבדר (סטאגאדיששש!!! משחק מילים!)

מיטל ושירלי, מביטות אל האופק:

שירלי בתמונת אוגר קטן:

בתים בתל אביב (למה צילמתי את זה??? אב, אני יודעת למה. זה היה מיד אחרי ששירלי נקשה עליי בציפורנה ודחקה בי לצלם משהו אותנטי):

הגענו לטיילת:


מיטל ושירלי. תסתכלו על הצבע המדהים של השמיים:

נתתי לשירלי מצלמה:

(את זה אני צילמתי)

להשכרה. בניין שלם להשכרה. אחלה.







ו.. זהו. היה כיף, היה טעים, נעים וקריר. היה גם מצחיק.
אני מקווה שיהיה לי עוד חנוכה כזה, ובינתיים נותר לי לחכות לפסח...
היה לי חנוכה מושלם... הלוואי שיבואו עוד כאלה.
מיכל