הטרקטור בארגז החול

היום היה לי יום הולדת כמעט מושלם.

המשפחה העירה אותי בבוקר בשירה רמה של "היום יום הולדת למיכלי" וגרמו לי לחייך על הבוקר,

כל החברים שלי זכרו והביאו לי ברכות ובלונים לבית הספר, אנשים ברחוב ברכו אותי סתם כך וחברים רחוקים השאירו לי הודעות משמחות בפלאפון.

והערב יצאנו להצגה מטעם מגמת סוציולוגיה (כן, במקום לחגוג הלכתי להצגת מגמה) אבל היה נחמד מהמצופה.

להצגה קראו "המקווה" והיא התקיימה בבית לסין.

אני לא אלאה אתכם בפרטי ההצגה אלא רק אומר שהיא מוצלחת, בייחוד אם סתיו יושבת לידכם ואתן מצחקקות בשקט.

בקיצור, אחרי איזה חצי שעה של הצגה פתאום קם מישהו בקהל (שני מטרים מהמושב שלי) והתחיל לצווח "אני מוחה!! אתם מציגים את הבלנית כאילו היא מכשפה!!! אעאהעאאעהאע!!" ואז כל הקהל עשה "אווווו" והסתובב אחורה בסקרנות והאיש הזה המשיך לצעוק עוד כמה מלמולים. בהתחלה חשבתי שהוא שחקן שתול בקהל אבל אז ראיתי שניגש אליו מישהו ומנסה להוציא אותו. ישר הוא התחיל עם סלוגנים כמו "מה אתה נוגע בי?? אתה מתקיף אותי?! אני אקרא למשטרה!!" ואני וסתיו רקמנו סיפור לפיו הוא מסתובב הרבה בהצגות ואחרי חמש דקות של צפייה הוא קם ומתחיל לצעוק שטויות כדי לקבל צומי... ואז הוא מזמין משטרה וכל השוטרים מוציאים את הסופגניות שלהם מהפה וממלמלים מתחת לשפם שלהם משהו בסגנון "שוב פעם האדיוט הזה..."

גם תהינו אם הוא מבקש את הכסף בחזרה על כל הצגה.

אתם יכולים לצחוק מהתאוריה שלנו כמה שאתם רוצים, אבל העובדה היא שהבחור ישב ל ב ד. פשוט ככה, החליט שבא לו לראות הצגה לבד לחלוטין!

יכול להיות שאף אחד לא הסכים לבוא איתו בגלל שכל הצגה הוא מתפרץ ככה וזה מתחיל להביך אותם יותר מדי...

אה כן, וגם... מזל טוב לשגיא, שהוא גם בן 16 היום!! ווהו!!!

[אני גדולה ממנו בחמש שעות ועשרים דקות אבל לא אמרתי כלום]

רק אופק לא ברך אותי בכל היום הנפלא הזה,

מיכל