הטרקטור בארגז החול

קודם כל התגובה.

ועכשיו:

אני תוהה מה מביא בן אדם להגיב תגובה כל כך מגעילה ולא נחוצה.

מה מביא את הבנאדם שצופה, קורא יצירה של אדם אחר שזר לו לתת פידבק לאותה יצירה סביב דבר ש-

א. לא קשור לנושא.

ב. משפיל את היוצר.

מאיפה החוצפה להיות אורח ולקבל את הזכות לצפות במשהו שאני עבדתי עליו, משהו שלא פוגע באיש אלא להיפך- נועד לבדר אנשים, ופשוט מגיב לי על איך שאני נראית, על מה שאני רוצה ועל חזיית העתיד האפור לכאורה שלי.

אני לא אענה לאותו בחור.

אני גם לא אמחק את התגובה שלו, למרות שאני יכולה. בשביל מה להשקיע כל כך הרבה אנרגיה ותסכול על פלוץ קטן שחושב שהוא מכיר אותי? חושב שכל השמנות- אותו דבר- מתוסכלות.

ולמרות זאת, הוא ישב וטרח לכתוב בשביל השמנה הזאת כמה שהוא חושב שהיא מכוערת ולא יוצלחית, והרשו לי להיות שוויצרית לרגע- אני דווקא כן יפה.

לא אגיד לו שום דבר על האין שכל שלו, על הרדידות שלו ועל איך יום אחד בגיל 35 הוא ישב בבית של ההורים שלו עם עבודה של זוטר בבורגר ראנץ' ויתחנן שאני ארק לכיוון שלו, אי שם ממרומי הצלחתי.

אני מאוד שמחה על עצמי שהצלחתי לקחת את מה שהוא רשם ולתרגם את זה לגאווה עצמית ולא להשפלה וכאב.

נכון שגם אתם גאים בי?

מיכל