כ"כ הרבה זמן שאת אומרת לי שיש לך בעיה עם רגשות. יש לך בעיה לדבר על רגשות, לחפור ברגשות של עצמך ולהבין אותן.

אז התרגלתי לא לפתח את נושא הרגשות, ידעתי עד כמה זה מפריע לך ונתתי לזמן לעשות את שלו.

נתתי לך לפתוח את זה כשנוח לך, כשאת מרגישה מספיק בטוחה איתי וברגש כדי לחלוק.

מה שעוד קרה על הדרך זה שלמדתי לקרוא אותך, למדתי לקרוא את הבעות הפנים שלך, את הנשיקות שלך, את הקפיצות שלך וכן...גם את הראש שלך.

אז נכון, יש חלק לא קטן בראש הזה שנשאר מסתורי בעיני ולא רק שאני אוהב את זה....אני גם מחכה לראות מה מסתתר שם.

אבל בשבוע האחרון כשאנחנו ביחד אני מרגיש את מה שכ"כ קשה לך להגיד לי, אני מרגיש את זה בכל לטיפה, בכל מגע ובכל חיוך.

אז אתמול ביקשת שיחה, ביקשת שנעשה את השיחה בצ'אט.

לא בטלפון, לא פנים מול פנים אלא בצ'אט.

ישר ידעתי שמדובר במשהו ששייך לרגשות, הרי אם זה היה משהו אחר...כל דבר אחר היית מדברת איתי על זה בטלפון או כשהייתי אצלך.

מעבר לבקשה של השיחה ביקשת גם פטור מהשלכות של השיחה, ברגע שביקשת את זה ידעתי ישירות לאן השיחה הולכת ומה תגידי.

לפחות ברובה...ההתחלה הייתה יחסית שקופה, אמרת לי שאת מרגישה שאת מתחילה להתאהב בי ומעבר לכך..לפעמים את מרגישה שאת כבר מאוהבת בי. לא שחלילה אני אזלזל ברגשות האלה, במיוחד כשהם באים ממך...אבל במקום מסויים לדעתי ידעתי את זה, הרגשתי את זה ממך.

מה שתפס אותי לא מוכן זה הדבר הבא שכתבת לי, התיאורים שלך ואיך שאת רואה אותי.

לא חושב שאי פעם קראתי משהו שגם לי להרגיש בצורה כזאת, לדעת שמישהי שאתה כ"כ מעריך את הדעה שלה ובמיוחד את השכל שלה חושבת עלייך את הדברים האלה ומרגישה ככה לגבייך...באמת שלא ראיתי את זה בא.

אז קיבלת פטור, עבר יום והיום לא דיברנו על אתמול ועל מה שאמרנו אחד לשניה.

אבל זה יצא...שיחררת את מה שהיה לך להגיד ושום דבר לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה.

זה לא שעכשיו אני חוסך כסף לטבעת או מחפש לנו דירה ביחד, אבל אני כן יודע שאת קרובה יותר אלי בעוד צעד אחד.

וביחד אנחנו נקח את כל הצעדים הדרושים כדי להגיע ליעד שלנו, ואת תראי כמה מדהים הוא יהיה...