ואז נפלתי על האופניים
שוּמדבר אינוֹ מוּבן מאליו. |
| 1/2010
אנשים
נמאס לי,
נמאס לי מהחברה,
נמאס לי מהכלל,
נמאס לי מאנשים.
נכון שזו הכללה, אבל מנקודת המבט העכשיוית שלי זה רוב מוחלט.
יש לאדם צרכים כל כך מטופשים!! פאק.
כל דבר שאתה מוצא במשותף עם אדם אחר, מוסיף לו בהערכה שלך כל כך הרבה.
אני לא אומר שזה רע למצוא אנשים עם גורמים משותפים, אבל פרופורציה אנשים!
לדעתי דווקא לדבר עם מישהו שחושב או מאמין אחרת ממך, זה מה שגורם לשיחה להיות מעניינת, לא להסכים ששניכם אוהבים את אותה המוזיקה, או שניכם קראתם את אותו ספר, או זיינתם את אותה אחת, זה לא משנה בכלל!
בשיחות עם אנשים בעלי דעות שונות, או אפילו מנוגדות משלך, אז אתה באמת לומד, או מבין כמה אתה מאמין במה שאתה מאמין. או לא. כל עוד השיחה מתנהלת טוב, ולא רבים, מרימים את הקול, או מתחילים לזרוק חפצים זה על זה,
בחלקים האלה אני לומד על עצמי הרבה, כשאני מתחיל להסביר למישהו דברים
שנראים לי מובנים מאליהם, אתה מוצא את עצמך אומר דברים שלא חשבת עליהם
במודע, זה ממש כיף.
חוץ מזה, יש אנשים שאני מאוד אוהב בעולם הזה, במיוחד כאלה שמבינים שללכת עם הזרם זה שטות של סלמונים, ויודעים לזהו טעויות של החברה, ולהבין שטעות של מליון אנשים, זו עדיין טעות.
אני רוצה קצת אוירה טובה לסיום, כי אני מרגיש שהפוסט הקצר לכאורה, הופתעתי, הכביד עלי כבר זמן מה ואולי לא אמרתי הכל אפילו.
אזזזזזזזזז.........מממ..החיים מתנהלים בסדר בנתיים, יש עבודה, יש חברה, מקסימה!, אולי אפילו הצבא שמתקרב ובא לא יהיה נורא כמו שנהגתי לחשוב..[זה הכל תלוי בי כמובן, אבל עכשיו אני מרגיש הרבה יותר מוכן מקודם]
אז שיהיה לכולם טוב, עכשיו, מחר, תמיד..
Peace, Love and All that shit
תזכרו לחייך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
