החדר חם- בחוץ קר.
החדר יבש- בחוץ גשם.
החדר קטן- בחוץ חלל גדול.
החדר מואר- בחוץ חשוך.
החדר ריק- ובחוץ גם.
לובשת חולצה לבנה, ארוכה.
מכנס שחור, קצוותיו על הריצפה.
ויוצאת.
אל הגשם.
אל הקור העז.
אל הרחוב השומם.
הריק. האפל.
והולכת..והולכת..והולכת...
עוברת מנורת רחוב פינתית, ונעצרת.
הוא שכב שם.
שרוע על הריצפה.
והגשם נופל עליו.
חזק. הוא מכה.
מתקרבת, מסתכלת.
קופאת במקומה.
הוא שוטט דם.
לובן הפנים מתערבב עם אודם הדם.
יוצרים גוון מת.
והדימעה, גם היא מצטרפת.
ומתווספת לגוון שנוצר.
והגוון, ממשיך למות.
ולמות, ולמות ולמות.
מתקופפת, ותוהה.
לא מבינה.
למה?
מתיישרת, נעמדת.
בוהה-ורצה.
עוברת רחוב, עוד אחד, ועוד אחד..ועוד אחד..
מגיעה לחורשה, ומוסיפה לרוץ.
נעצרת.
סלע גדול ניצב לפנייה, באמצע החורשה.
מטפסת עליו, עומדת ישר, לא נדה.
מסתכלת לשמיים וצורחת.
וצורחת..............................................................
בבלוג זה
בכל הבלוגים
