אני לא יכולה להפסיק לחשוב בימים האחרונים על האם זה היה רעיון טוב להיכנס לתואר בגיל כל כך צעיר, או שאולי היה עדיף לחכות עוד שנה
ולטייל בנתיים לחיות לעשות מה שאנשים צעירים עושים.
יכול להיות שזה הלחץ המטורף של תקופת המבחנים שגורם לי לחשוב ככה אבל תכלס מתחילת שנה אני מתלבטת ומתחבטת עם עצמי
אני מרגישה לא בטוחה בכלום.
נמאס לי כבר מהלימודים למבחנים כל היום לשנן ואחרי זה עוד עבודות ועוד סמסטר וזה לא נגמר המשימות לא נגמרות.
עוד לא התחלתי את סמסטר ב' ואני כבר בלי אוויר.
נמאס לי מזה. אני אוהבת את הלימודים לפחות חלק מהם שם נחמד לי אבל התקופות האלה הם המיץ של הזבל במרוכז.
ואני רואה את כל התמונות של אנשים בפייסבוק תאילנד, דרום אמריקה, כל הטיול הגדול הזה שלי לא היה. נכון מבחירה אני לא רציתי
כי חשתי שזה פחות אני אבל עכשיו אני קצת מתחרטת. בא לי חופשה ארוכה בתאילנד להיות כל היום מול הים.
נמאס לי כבר לחשוב כל היום והלחץ הזה כבר מתיש.
אין פרופורציה כאן או שאני בלי שום דבר לעשות או שיש לחץ מטורף שלא נגמר.
מאמצע סמסטר זה לחץ מטורף. ועכשיו זה אפילו לא השיא אבל זה קרוב מאוד.
כבר אין לי כוח לחשוב.
אני צריכה חופשה.
אולי זה הלחץ של התקופה שמשגע אותי. לא יודעת אני מרגישה כאילו שהנאה לא הייתה חלק מהחיים שלי הרבה זמן.
כשעשיתי דברים שאמורים להיות כיפיים לרוב לא נהנתי. חוץ מהיציאות הקטנות עם החברות שום דבר לא כיף לי.
משעמם לי וכואב לי הראש.
ונמאס לי שעל כל דבר בחיי אני צריכה להילחם כלום לא מגיע בקלות הכל דורש הרבה מידי דברים שמאחרים לא דורשים. רק ממני
וזה מעצבן אותי. אנשים מבטיחים הבטחות ואז בשביל שיקיימו אותן הם דורשים ממני להתחנן אליהם.
ונמאס לי להיות תלויה באחרים. ונמאס לי שאני קורעת את התחת ותכלס זה לא משנה כלום. ונמאס לי בכלל.
בא לי קצת כיף חופש ים מזג אוויר טוב אהבה אוכל טוב חופשה ארוכה במלון מול הים והרבה הרבה שקט. נפשי ופיזי.
אני מקווה שהתקופה הזאת תעבור מהר. ושתגיע חופשה ארוכה וטובה. ואהבה.
מורדת לחיים!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
