אממ..מישהו יכול להדריך אותי חזרה?..חחח

ככל שהימים הולכים וקרבים לשנה הזאת באה לי חררה שלא תתואר...

בטח אתם שואלים למה..-ככה !!!!!!..חחח...סתם...פשוט אני לא מוכנה עדיין....

ואני לא חושבת שאני מסוגלת...זהו..זה הקטע...ואפילו שיש לי קורס קיץ..אין מצב שאני אצליח...אני פשוט כל כך שלילית...אני לא יכולה לשלוט בזה..

ובכן...אחרי הרבה בלבולי מוח... 

יש לי שיר...:

(ללא כותרת..עדיין..)

אתה מכיר אותם

כל כך הרבה שנים..

אפילו שהם גדלים...

איך אפשר שלא להסתיר את תחושת העיזבון

שאוכלת אותך מבפנים...

תן להם ללכת..הם אומרים..

הם עוזבים...ומתרחקים לאט לאט..

עד נתק מוחלט..

נשבר לי שהם לא יכולים להישאר...

מה כבר עשיתי?..

לא הייתי כמוהו...או כמו האיש האחר?

מחפשים ריגושים..רוצים לחיות את החיים..

אבל הם בעצם שוכחים...את האנשים הותיקים...

ואפילו אם זה בן אדם מיוחד...

אז מה אם הוא לא כל כך משודרג..

מה עם יחס?..מה עם איזה חיוך מוצלח..?

אולי זה כבר הסוף...אולי כבר הכל נגמר..

אבל הוא יפגוש אותי..תוך זמן מבוקר..

מה אתם אומרים?...חח..תהנו..  :)