איזה יום נפלא היה לי 
הכל התחיל כשקמתי וכאב לי הראש
זה שאני חולה אני מודעת.. אבל שיהיה. בקטנה.
קמה הולכת עם אמא לבדיקות.. לעזאזל קולטת ששכחתי את הכרטיס מגנטי.. חוזרת אחורה רצה הביתה מביאה את הכרטיס.
ממשיכים לנסוע. כולי כאב ראש אחד גדול כי אני חולה ורצתי ואני בקושי נושמת כי האף שלי סתוב ממשיכה בדרכי מגיעים לקופ"ח אמא שואלת אותי "הבאת את הדף הפניה (לבדיקות)" אוי שיט, ידעתי ששכחתי משהו.. "אמממממ.. לא.. 
" נוסעים חזרה הביתה.. שוב אני רצה מהר מהר לוקחת.. חוזרים לבדיקות..
קעיי.. עשיתי את הדיקות שביקשו (לא אפרט מטעם צנעת הפרט) ואז חיכיתי לבדיקות דם..
והייתי צריכה להיות בצום בשביל זה.. ואני כולי.. "אוכל....... רוצה.. אוכל........"
מחכה......... מחכה........... מחכה.... ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ומחכה ואז דינג דינג מגיע תורי [:
באה מושיטה את ידי עושה שרירון הוריד הכחלחל והיפיפה שלי מובלט והמחט נכנסה לה בכל הדרה.
(אני אפילו הסתכלתי זה היה.. כואב.. אבל.. מגניב [: ).
קיצר.. הדם שלי, האדום הסקסי, הזה יוצא ויוצא ואני מרוב התרגשות זזתי קצת ואז סעעעעמק כואב [:
בסוף הסתיים כשמיליתי 4 מבחנות. היפ הוריי. המשכתי ביומי.
הלכתי קניתי מיץ ועוגיות כי גוועתי.. הגעתי לסכום של 30 ש"ח.. איך אני תמיד עושה את זה?!
לא משנה.. המשכנו בדרכנו (אני ואמא) בדרך חזרה לאוטו.. אני כזה פתאום בהצתה "שיט! אישור! לביה"ס! שכחתי!" עוד פעם.. הולכת מהר מהר מהר מתנשפת לוקחת אישור וחוזרת לאוטו וממשיכה בדרכי.
מגיעה לגליליישן, יורד גשם. אומרת או וול.. לא נורא ממשיכה בדרכי.
כולי עוד שניה מתעלפת מחוסר דם בחילה והרגשה כללית של גועל נפש וכאב ראש מהמחלה.
נכנסת בדיוק לשעור גיאוגרפיה יושבת כולי בהזייה כזו רק לעבור את היום.
עוד שניה חותכת וריד מכאב.
הראש שלי מתפוצץ.
הפסקה.
אני יושבת לתומי על שולחן ומדברת עם חברה משתדלת לא לזוז יותר מידי בגלל שבא לי להיקבר חיה ויאדה יאדה יאדה. ואז כמה ילדודס מכתתי מחליטים שהו "איזה משעשע זה אם נציק לקרולין" הבה!
אז משכו אותי אחורה דחפו אותי הזיזו אותי וכו' וכו'..
אני אומרת.. אם היה לי רובה הייתי מוציאה אותו ויורה בעצמי באותו רגע.
אבל לאאאאאאאא שאני אחתוך וריד במקום לבכות?!?!? לא כמובן הזלתי דמעה ושתיים. לעזאזל איתי.
ועוד ליד אנשים. הבושות. הזוועה. והכאב ראש שהצטבר אח"כ.
נעלמתי מהשטח במהרה מלוּוה בלילית, שאנשים יפסיקו לשאול אותי ויראו אותי במצב המפדאח ששררתי בו ונעלמתי לי עם ליה לאח\חובש\אחות במסווה\ וואטאוור..
ובלי לבקש..! קיבלתי שחרור הביתה. בלעט כמה שזה היה נחוץ.
טוב קיצר קיצר עלינו לאוטובוס.. ליה פיתחה שיחות עם הנהג, צביקה, כמו תמיד כולם אוהבים את ליה [: חע
הגעתי בסופו של דבר הביתה.. ראיתי בובה פראית.. ראיתי ג'וני בראבו.. ראיתי כל דבר אפשרי ועוד כאב לי הראש.
אפילו ראיתי המעבדה של דקסטר וכאב לי הראש.
באיזה שהוא שלב הבטן שלי לא יכלה לסבול את הרעב.. מסתבר שהייתי גם מאוד רעבה חוץ מחולה. הכנתי לעצמי איזה תבשיל של טבעול שלעזאזל! נשרף עוד פעם!!
אכלתי דיברתי בטלפון :S
ואז נרדמתי לי.. ואז נזכרתי, שיט אני עוד עם עדשות [:
הורדתי עדשות שמתי משקפיים שאיי קראמבה היו מלוכלכות :S
חזרתי לישון בפעם האחרונה.. ונרדמתי. עד ש14 שיחות טלפון מאמא בסופו של דבר העירו אותי [:
ועכשיו אני פה משועממת.. לא יכולה לעשות כלום כי אני חולה ומרגישה חרא והראש שלי מממממממממממממממממש כואב..
ורוב חבריי הלכו כבר לישון.. ומחר אני לא באה לביה"ס ומפסידה עוד מבחן שיתאסף לי למועדי ב' :/
ואחותי מגיעה מחר מחו"ל ואני שוב אפגוש אותה כשאני חולה. אוי ושבת יש יום הולדת לבני דודים שלי..
ודאמיט תכננתי גם לצאת לכבוד יום שישי ה13.
למה. למה. למה עכשיו??
נ.ב
נכון מתאים ליצור הזה להיקראות חוליו?!
_| |_
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
