my beautiful madness |
| 2/2008
זמנים משוגעים.
כזאת אני, חולפת רגע, חושפת,
ושנייה אחר כך שוב נשטפת אל השגרה.
הזמן נהייה קצר,
אז אני חוטפת כמה שרק אפשר
וטוב לי
כזאת אני, נשברת רגע, עוצרת,
ושנייה אחר כך משחררת
כבר לא הייתה לי הגנה
והנה מסתמן בי כוח
לכעוס עלי הרבה, אבל בסוף לסלוח
לא בסכינים ולא באגרוף המסתובב, שלפו עלי מילים
לימדו אותי מה זה באמת כאב,
עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב
וטוב לי
מישהו אמר כל השירים אותו דבר,
סוגדים לאהבה ולא מדברים על כל השאר
והנה מסתמן בי כוח,
שורה אחת ריקה, סיכוי נוסף לבטוח
גם השקיעה רק נחה ותשוב לזרוח
כשירד מבול על הרחוב,
אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב
בחורף מתרחב ברחובות צרים,
אני אהיה לי אש מאנשים קרים
הרבה מילים אמרתי אבל התכוונתי למעט,
נראה שאהבה אוהבת לחנוק אותי בבת אחת
אני בחופש יש לי אותי לאט
וטוב לי
וילדות חולפת ומלטפת את הראש,
ממציאות שחושפת ציפורנים לתלוש,
והנה מסתמן בי כוח
לזכור אותך הרבה, אבל בסוף לשכוח
כי לא בך החום אליו אשוב לברוח
אני אשמור עלי מאנשים קרים
שמקפיאים עמוק וכמה הם שקופים
אני אשמור עליי ממבטים טורפים
מכל פינה חדה מכל חיוך סתמי
אני אהיה לי בית לעצמי
אשמור אותי מלחש הקנאה
מיום כבד, רודף שינה
ממלחמות קהות שמקפיאות לי את הלב
הזה שהתקשה מרוב שהוא אוהב
אותי אשמור, מדוחק הכבישים
מבני אדם טיפשים שכבה אחר שכבה
לכאוב ולפרק אני אהיה לי שיר מפחד משתק
כזאת אני, חולפת רגע, חושפת,
ושנייה אחר כך שוב נשטפת אל השגרה
הזמן נהיה קצר,
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר.
[קרן פלס- מבול]
תאכלס, טוב לי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
miss precious