אז נכון, באמת בקושי למדתי למגן שהיה היום בלשון.. [פשוט היו לי דברים יותר חשובים לעשות :P]

מי אמר ש3 מבחנים מהמיקודית לא מספיקים? דווקא הלך לי טוב (:

גם נזכרתי בסרט הזה.

תזכירו לי לא לראות אותו שוב לבד, שמעתם?

עזבו ת'פרומו.. הוא גרוע. הסרט עצמו באמת מפחיד.. לא נרדמתי אצל ליאן כל הלילה אח"כ, והיא נירדמה תוך 5 דקות.. =\

{הקטע הבאמת פאתטי פה הוא שכל זה קרה לפני כמעט 3 שנים.. סתם יש לי דילאיי עצבני במיוחד :P}

שילשום {נדמה לי..} חגגנו לאריאלה יומולדת (למרות שהוא היה כבר ב9.5... לכו תבינו) אצלה בבית, עם

כל החתולים (: היינו די הרבה חבר'ה, הייתה די הרבה בירה (מגעילה בטירוף שרק דן אהב, כי... זה דן. :P),

הייתה הרבה מוזיקה (בערך) ובעיקר הרבה הרבה מים!! עלי ועל אליסה :P

נהנתי.. באמת. במיוחד בזכות אור ואליסה, שדאגו [כל אחד בדרכו המיוחדת] שאני לא אשכח שלמרות שיש מגן

בלשון יום ראשון ואני לא יוצאת מהבית, עדיין שבועות XD

מלחמות מים-ספרייט-מיץ תפוזים מתוחכמות במיוחד השאירו אותי רטובה ומסריחה [אבל היי, לפחות מתוקה..]

ואחרי הכל, אור דאג למשוך אותי לתוך הממטרות שהיו דלוקות בדרך הביתה רק כי העזתי להתגרות בו ["נכון שבא

לך להיכנס לממטרות?! נו אור, שבועות.. טוב לא רוצה לא צריך.." -"דווקא בא לי XD" -מושך אותי בעודי לא מעכלת-].

וכשאני אומרת למשוך, אני מתכוונת לתפוס אותי במותניים ולמשוך.. הו, האכזריות.. אבל היה כייף (:

רק הזכיר לי כמה אני מתגעגעת לגשם..

אם לא היה לי אבא כזה נאצי ואת כל יום שבת ללמוד בו למגן בלשון, סביר להניח שהיינו נשארים לעוד שיחה אל תוך

הלילה עד 4-5 כמו פעם קודמת.. אבל נחשו מה, יש לי אבא נאצי והיה לי את כל יום שבת ללמוד בו למגן בלשון, ככה

שב01:23 כבר הייתי בבית, מתנגבת וקופצת למיטתי החמימה.

רגע, חמימה?!

דאמט, מזה החום הזה?!

תשכחו מזה. הדלקתי מזגן (: הו, הרבה יותר טוב.. איפה הייתי? הא, כן:

קפצתי לי למיטתי הנעימה והדלקתי טלויזיה [כי לעיתים רחוקות אני נרדמת בלעדיה..]. ראיתי "פרוייקט המכשפה

מבלייר 2" [1 יותר טוב..] ואחרי שהוא נגמר [בסביבות 2 ומשו] הלכתי לישון.. לילה די עלוב, הייתי אומרת (:

אני: "אוייש אור.. אתה פשוט לא מעריך מה שיש לך. האהבה שלך כאן, במרחק כמה מטרים ממך,
ואתה יכול ללכת אליה, לחבק אותה ולדבר איתה בכל פעם שמתחשק לך...."
הוא: "לא, קארין! את זאת שלא מעריכה.. יש לכם קשר מדהים.."
אני: "פה אתה טועה.. 

 אני דווקא כן מעריכה."

כמה פלאשבקים מהשיחה ההיא היכו בי, כשהוא ליווה אותי הביתה.
אני חושבת שאז הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי לגמרי חופשיה ליד זכר.
בד"כ, נורא קשה לי להיות עם מישהו [זכר, כן?] לבד ולדבר.. לרוב אין לי נושאים טובים לשיחה וכו'..

אבל אז? אז הכל זרם.. שנינו פשוט התלוננו על החיים.. אני מניחה שזה רק בגלל שזה אור (:

עד כאן להיום.. שלכם,

קארין, שממש מתחשק לה פוך ומזגן [תודו שזה הולך טוב ביחד..] ומחפשת זכר[ים] תמים[ים] לנצל ^^