אני מרגישה שאין לי זמן,שהכל צפוף מידי,מפוצץ מידי ושאין לי זמן לנשום.
אין לי זמן לעצמי.
אני מנדבת את עצמי לכל כך הרבה פעיליות שאת הפעילות הכי חשובה אני לא מבצעת,את המנוחה שלי.
אין לי שעות פנאי,חוץ משעה מקסימום ביום.
כל מערכת המבחנים והבחנים מלאה,יום אחר יום,אחר יום,ולי נשאר רק להתכונן.
כל יום עובר כך:
קמים בשש ורבע>אוטובוס ב-7:15
אח"כ בית הספר בדר"כ עד שעה 3:15 אלא אם כן יש יזמים או מש"צים שזה יוצא עד שעה 16+
חוזרים הבייתה->אוכלים.
יושבים ומתחילים להכין מלא שיעורי בית ולהתכונן לכל המבחנים והבחנים.
ככה זה כמעט כל יום,אפילו יום שישי+שבת הולך כי עושים לנו מבחנים ביום ראשון ><
אני לא יכולה ככה!
אני חייבת כבר חופש,מנוחה.
אני מתגעגעת לזמנים שהייתי חוזרת מבית הספר והולכת לישון או סתם רואה טלוויזיה ויודעת שאין לי למה להילחץ למחרת.
אבל כבר לא יהיו...ככל שאדם מתבגר כך הדברים נעשים קשים יותר,המבחנים יהיו קשים יותר,כל דבר שקשור במופת וגם הבגרויות.
בגרות.
זו מילה כל כך מאיימת.
אם אני אכשל?
איך צריך להתכונן בכלל לבגרות?
גאש אני לא רוצה לגדול!
יש אנשים שכל הזמן אומרים שאין להם חברים.
אנשים שמתלוננים על החיים שלהם ועד כמה שהם רעים ועד כמה שאף אחד לא סובל אותם ואין אף אחד שהם באמת יכולים לסמוך עליו כדי לספר לו הכל.
אז במה זה עוזר לכם שאתם הולכים ומספרים את זה כאשר אנחנו "כביכול" החברים שלכם שומעים את זה?
במה זה מועיל לנו?
הא?
האם אנחנו אמורים להרגיש טוב בכך שמי שחשבנו שמעריך אותנו לא מחשיב אותנו כחברו?
האם כאשר אתם אומרים זאת אתם מרגישים טוב יותר בכך שהרעתם לאחר?
האם זה תורם לכם בדרך כלשהי שאנו יודעים עכשיו שאנו לא נחשבים כטובים מספיק?
אתם חושבים שאם אנו נדע זאת אנחנו נצטרך לשנות את יחסנו?
לשנות את התנהגותנו במיוחד בשבילכם?
אבל אתם יודעים מה?
חבר טוב הוא תמיד חבר,על אף כל מגרעותיו.
ובכך שאתם אומרים לו שהוא לא אתם גם לא הופכים לטובים יותר.
ולמה אתם תמיד חושבים שחבר צריך ליהיות מותאם אלייכם ולחשוב כמוכם תמיד?!
כולם שונים!
אתם רוצים שנהייה שיבוט שלכם?שנחשוב כמוכם ונתנהג כמוכם תמיד?
ואז אולי לא תבואו אליינו בטענות כל הזמן על דברים שאנו עושים לא לפי רצונכם.
ואיך אתם יכולים לומר שאין לכם חברים אמיתיים כאשר אתם אפילו לא מסתכלים על ההתנהגות המזלזלת והגועלית שלכם?
קודם כל תשפטו את עצמכם...ורק אז,תדברו על החברים שלכם.
ואם אתם רוצים לשנות...תדעו שהשינוי בא מבפנים...אחר כך אולי תשפיעו גם עליינו...
וניגמור בנימה אופטימית.
עוד מעט חנוכה.
סופגניות.
ח-ו-פ-ש.
Beautiful-Soul
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
