אתמול הייתה המסיבה, הגעתי עצבנית כל כך, בגללו! כי הוא היה אדיש אליי ואני כל כך שונאת אדישות,

אז התייחסתי אליו רע והוא התעצבן מזה שאני מתייחסת אליו רע ואז פשוט רציתי לשתות, הרגשתי שאני לא רוצה להיות לידו והוא בכלל רוצה להיות עם חברים שלו.

אני רושמת פה וכל  כך הולכת להצטער על זה אבל אני לא יודעת למה אני ממשיכה.

התחלתי להקפיץ,לפני הוא אמר שהוא לא ייתן לי, אבל הוא נתן לי ואפילו אירגן לי ואז הוא הלך לחברים שלו ואני התחלתי לרקוד, משום מה במסיבות פתאום יש יחס מהסביבה כלפיי, אנשים רוצים להיות בחברתי ובאים לדבר איתי, אבל כל מה שרציתי היה לרקוד ולהתפרע בדיוק כמו שניצן תמר ומור עשו שבוע שעבר, רציתי להיות עם מור,ואפילו לא אמרתי לה שאני שונאת אותה אחרי הריב שהיה לנו.

רקדנו עד שהלכתי אחריהם לעמדה , באתי לקחת ואז שקד שפכה על החולצה החדשה שלי משהו והאשימה אותי ואז מצד שני העיפו אליי משהו וזה כנראה מה שגרם לי לבכות כי אני רק זוכרת שהתחלתי לבכות ומתן בא לקחת אותי,הוא אמר שהיינו ביחד 3 שעות. אני חושבת שאמרתי שטויות, אני לא זוכרת , אנ זוכרת רק "בלה בלה בלה" אבל ישלי תחושה שכל הדברים שאמרתי, והיו הרבה, הם דברים שיצאו בגלל המצב שלי, ביקשתי דברים שלא באמת רציתי ואז פתאום בבום כשהוא שאל אותי את השאלה הזאת פשוט הרמתי את עצמי והתחלתי ללכת ובכיתי ואז הוא עצר אותי,

הסתכל לי בעיניים ודאג שאני מסתכלת לו טוב טוב בעיניים ואמר לי:

"מורן, אני אוהב אותך, תקשיבי לי טוב-אני אוהב אותך! ואף פעם לא אהבתי! אני מצטער כל כך"

מצד אחד הבנתי שהמשפט הזה זה משהו מאוד גדול בשבילו שהוא לא יגיד סתם אבל מצד שני קשה לי להאמין ואני כל כך רוצה, אני עדיין אוהבת אותו, אני רק מקווה שזה ייסתדר

אחר כך הוא אמר לי שהוא היה אדיש אליי בגלל ששיחקתי לידיים שלו והוא לא יודע להסביר את זה, אני לא יודעת מה עשיתי ששיחקתי לידיים שלו כל השבוע הזה, בפאקינג טלפון!!

אבל אני מסתכלת עליו ורק רוצה להמשיך להסתכל, לגעת בשפתיים שלו בעדינות, ואיך שהנשיקות הופכות מסוערות ותשוקתיות לעדינות כל כך וכייפיות.

אני מרגישה שאני שופכת פה את כל הדברים האינטימיים שצריכיים להישאר בינינו אבל הרגיש לי רע כל כך, איך שדיברתי אליו! מהדברים שאני זוכרת, זאת לא אני! זה חבוי בתת מודע שלי אבל אף פעם לא חשבתי שזה ייצא בצורה כזאת.....מאסיבית? אני לא יודעת , איך להגדיר את זה, אני לא רוצה שזה יישמע קשה כל כך, לא עשינו יותר מידי והבהרתי לי שאני לא מעוניינת לעשות יותר מידי אבל מסתבר שמצד אחד דחיתי ומצד שני ביקשתי, דרשתי!

אבל הוא אמור להבין שאני לא בשליטה עצמית, לא...?

היו פעמים שהוא כל כך כיבד אותי והיו פעמים שהוא פשוט ניצל את זה...אני מרגישה מעיקה, אני בסך הכל רוצה להיות איתו, אני לא יודעת מה יש בו שאני אוהבת אותו, הוא גרם לי להתאהב בו עם כל הדיבורים שלו והוא נראה טוב והוא מנשק טוב..אבל לאהוב? זו לא מילה גדולה?

אני אוהבת אותו.

עריכה:

דברים התבהרו אחרי שיחה קצרה, ידעתי שיש סיבה טובה לכך שאני אוהבת אותו.