Save water, shower with me ^^

דמעות החלו לרדת במורד לחייה החיוורות והרזות.

היא זכרה שמאז הגשם האחרון לא עשתה דבר אותו ניתן לפרש כטהור.

טיפות הדם שהתפרצו מבעד לידיה העדינות והיפות, השקרים שסיפרה, אלו שהאמינה בהם אפילו היא.

היא שחכה מהי אהבה, מאז מותו לא ידעה היא מהי בכלל אהבה. היא רצתה להרגיש את אותו הטוהר, הביטחון והאמת שהרגישה כשנגע בה, אך לעולם לא זכתה להרגיש זאת שוב, למרות הפעמים שניסתה.

היא נעצרה לרגע ונתנה לטיפות טהורות ומלוחות לכסות את פניה, ולבגדיה להירטב עד שיכלה להרגיש את הגשם בכל גופה. היא לא רצתה לחזור יותר אל חייה הקודמים, היא אפילו שחכה את דרכה הביתה.

היא רצה אל הכביש שניה לפני המשאית העוברת, בידיעה גמורה שזו לא תוכל לעצור. בתקווה שאולי שם היא תרגיש את האמת שהייתה צמאה לה זמן כה רב..

תמונות מקניון :}

יודעים מה? נשבר לי!!

לא אכפת לי נהנהנהנה

למה רק לי תמיד צריך להיות אכפת מהכל? שעכשיו יהיה אכפת למישהו אחר...

יקרה מה שיקרה, אני לא אזיז אצבע, רק כי פוט כבר נמאס לי לבכות =\