תקציר מורי השנה הנוכחית:

אודי מזרחי – האיש והסטופר : הקריאה הדרמטית בתנ"ך תוך הדמיית מעמד סיני, השי"ן השורקת, הסטופר האגדי, המבט הנוקב, הטונים המתחלפים, הקריאה בשמות המשפחה של תלמידים ועוד מאפיינים רבים וטובים שהפכו אותו למורה הטוב ביותר שלימד אותי אי פעם, ולמורה הראשון שגרם לי לאהוב את שיעורי תנ"ך. בזכות מי אם לא בזכותו התפתחו בדיחות פרטיות ואידיוטית בחבורתנו כמו בדיחת האיזי (איזבל) ורבות אחרות, משמעת מטורפת של סידור הכיתה באובססיה לפני שהוא נכנס ועוד ועוד.

ציטוטים שלו לא עולים לי לראש, למען האמת, על אף העובדה שהוא אדם נורא מצחיק באופן כללי. עמכם הסליחה.

סבי קלור – הפליט הארחנטינאי : סבסטיאן היקר שלנו, הידוע גם בהיותו בן זוגה הצמוד והאיתן של אור אלקולומברה, הגיע אל כיתתנו יום בהיר וקט ומאז כבר התאהבנו בו. נכון, לפעמים זה כלל לצעוק עליו כי הוא לא מכתיב או הירדמות טוטאלית בשיעורים ובסיפורי "בוקר חום", אבל כמובן שהכל מאהבה.

ציטוטים ודברי חוכמה:

• "לא חושב שיש מקום להשוות בין אירוע היחטורי אחד לשני, זה כמו מכולת וסופר, לא? מכולת זו מכולת, וסופר זה סופר".
• "אבא שלי אמר לי לפני הרבה שנים בארחנטינה, 'אתה תהיה רופא'. ואני אמרתי 'לא, אני אלמד היחטוריה'. והוא אמר 'לא, אתה תהיה רופא, ואחר כך תלמד היחטוריה'. ואני אמרתי 'לא, אני אלמד היחטוריה על גופתי המתה!'. אז ברחתי לארץ יחראל ולמדתי היחטוריה"  (בדיחה פרטית שלי ושל מורן שהתפתחה בעקבות: "אני אמרתי לאבא שלי, אני אצא עם ג'ינג'יות, והוא אמר לא, אתה תהיה רופא. ואמרתי לא, על גופתי המתה אני אצא עם ג'ינג'יות. לא, אתה תהיה רופא ואז תצא עם ג'ינג'יות. אז באתי לארץ ופגשתי את אור!")
• "אור, לא חם לך?! תורידי את המעיל!"  (אנחנו חושבים שחם ל-ך, מתוק...)
• "לכל אחד מאיתנו יש איזה היטלר קטן שמחכה להתפרץ"  (בואנה, דבר בשם עצמך)
• "הנאצים, הם לא ר-ק נאצים. ז"א, הם גם בני אדם".

חגי הלל – חזזית הסלעים : אם אי פעם חשתי סיפוק עצמי כלשהו על שבחרתי את מגמת ביולוגיה בלי להסס, זהו האיש שגרם לי לבעוט בעצמי יומם וליל על כך. באתי בציפייה לנתח לבבות, לנפח ריאות, לחתוך ורידים, להתעסק עם דברים של מאגניבים כאלה, ובמקום זה מה אני עושה? עושה מעקב מדוקדק אחר אורחות חייהן של דבורים על צמח רוזמרין, או מחפשת חזזיות בגבעת התחמושת (אם למישהו יש איזשהו מושג, ולו הכי קטן, מה זה חזזית, מוזמן להאיר את עיניי, כי כבר חודשים שאנחנו בחומר הזה ואין לי מושג).

אביגיל גייגר – ברוך שעשני נקבה : הרבה אנשים גרמו לי להרגיש רגשות אשם נורא כבדים על העובדה שאני שוביניסטית, והטיפו לי על פמיניזם רדיקלי במשך שעות, אבל שום פמיניזם שבעולם, לא זהה לאביגיל. העובדה שהיא גם שמאלנית, גם לסבית מוצהרת, גם מורה לספרות וגם פמיניסטית, גורמת לי לעוינות מוגברת הן כלפיה והן כלפי המקצוע המתיש, המייאש, הנוראי, הזוועתי, הטראגי, המשעמם, המרדים, האידיוטי שהיא מלמדת. בתכלס, גם העובדה שהיא נתנה לי 95 בתעודה זה רק כי יש לי ציצים, ולא כי אני באמת עושה משהו.  אלון אומר משהו מבריק בכיתה והיא מתה להלל את שמו בכל הכיתה, ואז היא כזה אומרת לעצמה בלב "אה, שיט, יש לו בולבול, הוא בטח נחות", ומוותרת.

• חיים: "אביגיל זוזי אני אמחק לך את הלוח"

      אביגיל: "שב מיד אבל! כל דבר שגבר יכול לעשות, אני יכולה לעשות פי 3 יותר טוב!"

            מישהו מאחורה: "שבי, שבי בלול"

מיכאלה קרייניק – הדובדבן שבקצפת : שמעו, אני אוהבת צרפתית, הן כשפה והן כמקצוע, אבל הבחורה מוזרה. פשוט מוזרה, פשוט ווירדו, פשוט פריקית, פשוט חיה בפלאנטה אחרת, פשוט כוסאמק.

• "אושרי, למה אתה מסתכל עליי כאילו אני הדובדבן שבקצפת?!"
• "לא צריך להעתיק למחברת, תבינו מלשמוע, שיעבוד לכם בדיפוזיה!"
• "אושרי, אתה דוגמא של פאשלות!"
• "je m'appelle, tu t'appelle, אחותך מתקפל!"
• אושרי: "מיכאלה, voulez-vous coucher avec moi ce soir?"

מיכאלה: "לא, אושרי, לא אני ולא אף אחת!"

אסתר גור – גם דוס יכול להיות שוס : תראו, היא אישה דתייה, עם כובע וחצאית והכל שפיר, אבל יש לה מבטא של ניגרית מהתכניות של ריקי לייק, וזה ממש ככה. בתחילת השנה היא ניסתה להפעיל טייפ במשך חצי שעה, העבירה שקעים, קראה לתחזוקה, קראה לכל תלמיד לנסות, שינתה צד של הקלטת, מה לא, בסוף הסתבר שהיא לא לחצה על ON. הבחורה מדברת בספיד שאין לתאר (וגם אין להבין, בעצם), היא מתקתקת 30 דפי עבודה בדקה, והיא לא שומעת כלום, פשוט כלום.

• "don’t shout, I don’t have ears problems!"  (תבדקי את זה, בובה)
• "אני אגיד את זה ברור עכשיו כדי שתבינו ואני אגיד את זה ב-ע-ב-ר-י-ת : don't eat in my lessons!"
• "turn it off! בעברית ל-כ-ב-ו-ת!"
• "O.K we finished- who got all right? ז-ה  ה-כ-ל ?!"  (בדיחה פרטית)
• "Eliel, what's no. 4?"

"המממ... C"

"great, F!"

אורנה מילוא – פיזיקאי מדופלם : שיעורי מתמטיקה היו נוראיים, הינם נוראיים והם יהיו נוראיים כל ימי חיי, כי העולם פועל בשיטתיות נגדי, הוא שונא אותי, הוא רוצה שאני אכשל, הוא רוצה שאני לא אקבל בגרות, שאני אהיה מטאטאת רחובות, שאני אהיה קופאית בסופר, שאני ארוויח לירה וחצי לשעה, שאני אתחתן עם עולה חדש ממרכז קליטה ואגור בגבעת אולגה ושאני אסע על קורקינט רייזור כל ימיי. אני שונאת את המקצוע הזה.

• "אם יושב פה, תלמיד של 5 יחידות, שלא יודע שירגוז ועוד ירגול שווה לירבוז, שייצא מפה".
• "איציק, או שאתה יורד ל 3 יחידות, או שאני לא יודעת מה תעשה".
• "לא, ירדן, את לא שואלת את שוהם, כי אני פה. בשביל זה משלמים לי".
• "אוהבים את הבת שלי בהורה אפרוחים כי היא אתיופית! תמיד כשאני מביאה אותה לשם צועקים לנו 'הנה האתיופית!'. יש אנשים מוזרים בעולם".
• "שמעון, הבנת את זה?"

"לא"

"אז לך." 

זהו עד כאן, ידידיי, עייפתי ומתוכננת לי מחר חזרה אינטנסיבית ולא-מדורגת לשגרה, ומתכונת בצרפתית בשעות הראשונות. אני מבטיחה לנסות ולחזור לעדכן באופן יותר סדיר ולשוב עם ציטוטים מהשנה הנוכחית כפי שהונהג בעבר הרחוק, ויש רבים וטובים.

בהצלחה לכולם במתכונת מחר ובכלל בתקופה שלפנינו,

ויאללה, אורו מפה!