היי
אז ביום שלישי,קמתי התארגנתי, שמתי עלי את הכובע המגניב שקניתי באייקון לפני שבוע
ונסעתי לפגוש את מיתמית שעברה לגור ללמוד בירושלים !
הגעתי לירושלים לתחנה המרכזית וישר מהאוטובוס פגשתי את החנות שאסור לי להתקל בה...
כל דבר בדולר... נכנסתי.. קניתי למית כמה דברים נחמדים והלכתי לאוטובוס
נסעתי אליה הביתה באוטובוס ארוך ובכל זאת צפוף כאילו לא נראה אוטובוס שנים
והאוטובוסים זרמו בקצב וכולם מלאים...
הגעתי, ועליתי אליה לדירה, דירה נהדרת במיקום מעולה במחיר סביר לגמרי !
התארגנה והלכנו לטיול בעיר. בזמן שהתארגנה חשבתי , כמו כל הדרך שחשבתי
אם לשלוח הודעה או לא, אם זה מתאים עכשיו או לא...
ואז חשבתי לעצמי.. נו.. רק נגיד שלום.. שלחתי לארז אסמס, אני בירושלים מטייל עם ידידה.
נסענו באוטובוס עד התחלה של רחוב השוק מחנה יהודה.
אני חייב לציין. הופתעתי.
אני לא אוהב את שוק הכרמל, ובשוק מחנה יהודה היתי בן 6.. לפני 20 שנה..
אני לא אוהב שוקים בגלל הזכרון הדרמטי משוק הכרמל
ובמחנה יהודה.. זה היה משהו אחר.. מאווררר , נקי , רחב מספיק בשביל אנשים לעבור
איזה ירקות , הצטערתי אחר כך שלא קניתי... איזה דגים.. הכל טיפטופ
פשוט שוק נהדר, החלטתי שאני מוכרח לחזור שוב !!
הלכנו וחזרנו ברחובות השוק, מית קנתה מיץפירות , המשכנו להסתובב ואז הלכנו לאזור נחלאות
ואו, נחלאות ! איזה בתים ! פשוט לוקיישן ליד לוקיישן ! מקום שחייב להצטלם !
המשכנו ללכת, והלחצתי את עמית שאם נטעה נגיע למאה שערים ואז יצלבו אותנו
מית בלי לשים לב התחילה לעקוב אחר בחורה עם גופיה, כי רוב הסיכויים שהיא מקומית
ואם נלך אחריה לא נגיע למקומות שאסור... היה משעשע..
הגענו לנעלי גזית. מית עשתה סיבוב בחנות. אבל לא קנתה כלום. המשכנו ללכת...
ואז קיבלתי אסמס, - " אני עכשיו לומד במדרחוב במרכז העיר אם בא לך לבוא להגיד שלום:-) "
סיפרתי למית , והיא אמרה לי שאנחנו בכל מקרה הולכים לכיון.
הלכנו ברחובות הקטנים, חיפשנו מה לאכל, התלבטנו בין פסטה לפיצה לפלאפל
ותוך כדי ארז שלח אסמס "איפה אתה" ועדכנתי אותו,, אנחנו באיזה רחוב... הולכים לאנשו..
הגענו לספגטים, אבל החלטנו שלא, עלינו במעלה הרחוב והגענו לפיצרייה מעולה !
צ'ילי פיצה. מית אמרה שהיא שמעה דברים טובים. כתבתי לארז שאנחנו בצ'ילי פיצה.
אמר שזה מקום מעולה ושהוא עוד שניה מגיע.
נכנסנו אני ומית ולקחנו משולש.. ואיך שהתיישבנו הגיע ארז.
גופיה שחורה .. גבוה.. שרמנטי.. היתי על גבול ההתפגרות.
הכיר את מית. התיישבנו, ואז הוא אמר: בגללך הברזתי מהשיעור..
מאיזה שיעור ? מתמתיקה 4 יחידות... אקסטרני.
אפשר ביס מהפיצה ? ... בטח ! *מתפגר*
ואז את המשולש הזה אכלנו אני והוא בהפרשי ביסים
כל הזמן חשבתי, לקנות לו משולש ? אבל זה יותר מגניב שאנחנו אוכלים מאותה הפיצה
אבל הוא בטח רעב, אבל אם הוא היה רוצה הוא היה קונה, או ששואל אם אני יכול להזמין אותו לפיצה
החלטתי להפסיק לחשוב ולהמשיך להנות מהסיטואציה ששנינו אוכלים ביחד את אותו המשולש..
ולהתפגר עם עצמי בשקט. אבל זה לא עבד...
כשסיימנו את הפיצה הוא שאל.. נכון אחלה פיצה ?
לא יכלתי להתאפק.. - ברור, ביחוד אחרי שאתה נתת ביס...
רציתי לקפוץ ולחבק אותו ולהסתובב כמו בסרטים
אבל זה בלתי אפשרי.. הוא גבוה ממני במיליון מטר
יצאנו החוצה ומית וארז עישנו ...
ודיברנו על הלימודים, שלו , שלי , ושל מית שמתחילה בעוד כמה ימים..
ומה יש לעשות בירושלים.. הוא הציע לה כמה מקומום נחמדים לבלות בהם.
ואחרי רגעים שבהיתי בו , שדיברנו קצת , הוא חזר לשיעור .. ואנחנו המשכנו בדרך..
נפרדנו שוב בנשיקה בלחי.. התאפקתי לא לשנות זוית "בטעות" ....
כשהלכנו משם דיברתי עם מית על זה... שאלתי מה היא אומרת.
מית אמרה שהוא ממש חמוד ואחלה, ושהיא מרגישה שיש איזה כימייה ומשיכה...
אבל קשה לה עם זה שהוא בן 17.... - מזל שלי זה לא מפריע...
המשכנו ללכת ולדבר ולקשקש והגענו לפינת שכונת מרחביה
מית הציעה שנלך לאוהל של גלעד שליט. הסכמתי מייד והלכנו.
הגענו לאוהל, בדיוק היו שם סטודנטים למשו שדיברו עם נועם
הוא ענה בכנות וברצינות על כל שאלה ומחשבה.
אחרי שהם סיימו עברנו לאוהל וישבנו איתם עוד קצת
באוהל היו מלא תמונות שעיצבו על גלעד שליט...
ישב לידנו ודיבר איתנו פרופסור לגיאוגרפיה, שמסתבר שלמד עם זאב צחור של ספיר...
ואז החלטנו ללכת. נפרדנו בלחיצת יד והלכנו.
מית מצאה פינה לעשן ואני מצאתי מתקן פינוי. הלכנו דרך השוק שוב.
עוד סיבוב קטן, היה כבר קר ורוח חזקה של ירושלים - איזה כיף !!!
חיפשתי חנות שמוכרת סוטשרים ומצאנו זוג זקנים בחנות בגדים.
מצאתי קפוצ'ון , שאלתי כמה עולה, אמרו לי 250.
מה 250 ? - אז בכמה אתה רוצה ? - 30...
איזה 30... - קח ב 200...
לא מה פתאום.. - אז 150.. לא נו.. אני אומר לך לא יותר מ 30..
אז קח ב70.. מה 70 ? אז קח ב35..
איך 35 אמרת לי 250 עכשיו 35 ? עזוב לא רוצה תודה.
שני מטר אחרי עוד חנות. קפו'צונים הרבה יותר יפים. כמה עולה ? - 50..
הממ.. נו לא משנה, עוד שניה אני באטובוס, ובמישור החוף גם ככה יהיה לי חם.
צחקנו והלכנו משמה... ואז הלכנו לכיון התחנה
דיברנו על כל המצב הפוליטי הזה, ולמי יש אומץ ... אחרי זה דיברנו על אנשים מהקיבוץ שלה..
ואז הגענו אל התחנה המרכזית ירושלים. היא הלכה לאוטובוס שלה, ואני לתחנה לאוטובוס שלי.
חיכיתי לאוטובוס כמעט שעה. אכלתי נקניקייה. ודיברתי אם אוהד בפלאפון...
ודיברתי.. ודיברתי.. והגיע האוטובוס, עליתי וישבתי בספסל האחרון..
מסביבי מלא אנשים.. אבל המשכתי לדבר.. די בשקט אבל עדיין..
ומה לעשות..אוהד הציע שאני יכיר לו את הידידה שלו ואז הוא ישאל אותה ויגיד לי...
מסובך מדיי ולא בטוח שהיא ידידה ... אז הוא הציע שאתאבד...
אז שאלתי איך להתאבד ? חשמל ? חבל ? אולי כדורי שינה
אנשים מסביב הסתכלו עלי .. היה קורע מצחוק !
אוהד המשיך לספר לי דברים מצחיקים , כל מיני תגובות של אנשים
מסתבר שפרח וקליד רבו , וכתבו אחת לשניה תגובות... הוא פשוט הקריא לי
אני בטוח שבשבילן זה היה טראגי ואני משתתף בצערן של חברות טובות
אבל לי באותו הרגע זה היה כל כך מצחיק.. צחקתי באוטובוס בקול...
ואנשים התסכלו עלי ועוד יותר צחקתי...
ואז הוא הפסיק. כי הוא היה צריך ללכת לקחת תרופה ושהראש התחמם לו רצח
הסתכלתי בפלאפון, דיברנו שעתיים... לא הרגשתי בכלל...
ניתקנו. והמשכתי באוטובוס הביתה
מסתכל על הירח , מכוניות, בתים קטנים...
שואל את עצמי מה לעשות... אוהד רוצה לשאול את ידידה שלו, מית הציעה שאני אדבר איתו..
החלטתי, שלחתי לו אסמס - מית הציעה שאדבר איתך אבל אני לא טוב כל כך בלדבר,
אני פשוט יבוא שוב לירושלים ! סבבה, ניפגש!
המזגן היה עלי - והרגשתי כאילו הפעילו עלי תנור !
כיסיתי את עצמי בכובע והסמקתי לבד.. בחושך..
הגעתי הביתה... בקושי נרדמתי בלילה.. שקוע במחשבות...
מית תודה על טיול נהדר - גיליתי את ירושלים מחדש !
יש מלא מה לראות ואני ממש נהנה !
ובערב קפוא ויש אחלה מזג אויר !
אני כל כך חוזר שוב ואנחנו נמשיך לקרוע את העיר !!!!!
נוסף פגשתי את ארז, מה פגשתי.. ישב איתנו יותר משעה...
מה פגשתי.. אכלנו מאותה הפיצה !!! *מתפגר*
אני.. שאני סטרילי ... הרגשתי איתו בנוח לאכל מאותה הפיצה...
יותר מזה.. שמחתי שזה קורה !!! *מתפחלץ*
עשית לי את השבוע !
ואוהד, שעתיים צחקתי כמו ילד מפגר , כמה שזה חסר לי...
תודה לכולם !
אוהב
צהובי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
