קמתי לי בבוקר בכיף
התקלחתי התלבשתי שמתי לי בושם...
שתיתי שני שוקו. הכל הולך מצוין.
נסענו למכללה. ובדרך מהחניה לכיתה מצאתי זר בלונים צהובים
ישר אמרתי איזה כיף. הולך להיות יום מצוין.. לא ידעתי עד כמה...
נכנסנו לכיתה, והתחלנו את השיעור בימוי, בו הציגה חברתי לדירה ולכיתה את סרטה
תרגיל מריחת לק בו אני משתתף בקטע ראשונאי במריחת לק עם עוד חבר לכיתה.
ולאחריו ביקורות ותגובות עלו בין הסטודנטים והמרצה לגבי איך צריך לספר לשחקן
על עבר הדמות כדי שהוא יבנה את המשחק שלו נכון.
האם לספר יותר פרטים או פחות. מהו הגבול כדי שזה יצא אמין וטוב.
ואז יצאנו להפסקה...
ובחדר המזכירות ראיתי את צק ברקמן - השחקן מהסדרה החדשה
סוזנה הבוכיה - שאותה מביימת המרצה שלי.
והנה המרצה שלי והוא מדברים להם. לידי..
צק ברקמן - שיחק בעברו גם בצעירי תל אביב
וסחף אותי בסיפורים קצרים על אהבה - בעל בעל לב.
בו הוא שיחק הומו שמאוהב בדמות השחקן של סמי הורי. והם עשו סצנה.. ארוטית..
בכל אופן.. חזרנו לכיתה אחרי ההפסקה ואז עלה רעיון לשאול את צק כשחקן
עד כמה צריך לתת מידע לשחקן על עברו.
הוא הסכים.
והתחלנו לדבר בכיתה איתו.. הוא אמר שזה תלוי בשחקן
יש שחקנים שיותר יודעים להמציא ויש שצריכים הכוונה מדויקת
העיניין הוא שיש מידע שממש קונקרטי יכול להשפיע על ההתנהגות הפיזית של שחקן.
ואז הוא ביקש לשים את התרגיל לראות..
צק ברקמן.. הולך לראות אותי.. בסצינה ראשונאית...
ראינו.. הוא כתב הערות.. ואז אחרי זה...
הוא התחיל לדבר..על שכן צריך לתת לשחקן מידע.
וצריך לשים לב שלא לנגן בקול כשמדברים - אתה מוכן למרוח לק?
ואז.. הוא התחיל לדבר אלי..
תגיד לי למרוח לק. - אמרתי לו..
תגיד את זה שוב.. קצת אחרת.. - אמרתי לו..
אתם מבינים צריך לתת את המידע.. אם הם מכירים כבר שנים
אז הוא ידבר איתו חופשי להגיד - אולי דיי כבר לבקש ממני דברים כאלה
דיי עם הסטיות שלך כל פעם משו אחר.
או ש... ואז הוא אמר את הדבר ... שכמעט מתתי..
אם אני אומר לך.. רותם... תוריד את החולצה הצהובה שלך ותלקק את היד ותלטף את הפטמה..
תוך כדי שהוא חצי מדגים את זה...
ואני כזה פפפפפפפפפ
וחברים שלי נקרעים מצחוק..
ואני כולי מובך
ואז הוא סיים ואמר שחשוב ההסטוריה כדי לבנות את ההתנהגות של הווה.
כולנו הבנו
ניפרדנו.. והוא הלך..
אוח...
אני מקווה שהמשך היום יהיה ככה...
הפעם שליאונרדו יבוא לבקר...
חיוך מטומטם על הפנים..
דשים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
