לא רציתי דיכאון!
למה אני חייבת לקבל עוד תקופה אחת כזאת?
בצופים אני בסדר
בטניס גם אינלי בעיה
עם כל החברים שלי מהיסודי אני בכלל נהנית
אבל למה כשזה מגיע לכיתה - אני מרגישה הכי רע בעולם!
בכל יום בכיתה אני רק מקווה שהוא כבר יגמר!
אינלי יותר כוח לכולכם!
אני לא סובלת אותכם! את הרוב
אולי אני יכולה לסמוך על חמישיה אחת
וכמה כבר ממש איכזבו אותי!
ילד? אני לא סובלת אותך!
ילדה? את עלונקה רדי ממנו!
ילד? אתה כל כך נגרר! הפכת למגעיל פתאום!!
עוד ילדים? אתם פשוט מעצבנים!
למה אני חייבת להיות איתכם? עם כולם?
למה לי לא פשוט להיסתובב רק עם אותה חמישיה שאין לי בעיות איתה
הם נחמדים ועוזרים לי
ועל רובם אני עוד יכולה לסמוך!
אז שיהיה לי רע עכשיו?
בגלל כל המגעילים שבכיתה הזאתי אני צריכה לסבול?
דיי!
אינלי עוד כוח!
אני באמת רוצה לעבור כיתה שנה הבאה ואולי זה יקרה
אני באמת לא יכולה עם זה יותר!
אם אף אחד לא יעשה עם כל הקטעים האלה כלום - אני יצטרך לעשות!
ובאמת שבהתחלה בכלל לא חשבתי על זה
שככה זה יכול לקרות
כנראה שתמיד גם בדובדבן שבקצפת - יש תולעת מגעילה!
תודה רבה לחמישיה שאני כל כך אוהבת! ולאנשים מהם שאני יכולה עוד לסמוך עליהם...
טוב אני סיימתי
ולמי שיש בעיה שאני רק מספרת פה על הדיכי שלי או כל דבר מטומטם אחר? קפוץ לי!
אינלי שום כוח יותר!
ביי