אבא שלי לא יודע שאמא שלי יודעת עליו. איזה שוטה הוא. מנהל חיים כפולים, והיא בעצם יודעת עליו הכל.
איך את יודעת על אבא שאלתי אותה?
היא מחייכת ועונה לי: החבר שלי סיפר לי.
ואיך החבר שלך יודע, שאלתי?
הוא יודע דרך הבן שלו.
ואיך הבן שלו יודע?
דרך החברה שלו.
ואיך החברה שלו יודעת?
דרך אמא שלה שהיא אחותו של החבר של אבא.
ועדיין יש המאמינים שבביצה ששמה מדינת ישראל אפשר לחיות באנונימיות. אז למה הוא לא יודע שאת יודעת, שאלתי אותה. את יודעת שהוא חושש להעליב אותך אם יוודע לך שהוא עזב - התגרש ממך בגלל גבר.
בשלב הזה היא חטפה עוויתות צחוק, שכמעט חששתי שתחטוף התקף לב או משהו דומה. אתה מאמין לכל מילה שהוא מספר לך, היא שואלת. כן, עניתי [אחוות הומו-אים, או לא] אתה חושב שהוא מאמין במה שהוא מספר לך? כן, עניתי
פתאום היא הרצינה והלבינה קצת, ונראה לפתע שממש לא נעים לה. מה קרה, שאלתי?
היא הסתכלה בי לרגע כאילו אני אדם זר, נראה לי שהיא מחפשת דרך לא לענות על השאלה הזו. לפי ההתפתלויות שלה נוצר בי הרושם שהיא מרגישה שדיברה יותר מדיי או אמרה דברים שאסור לה לומר.
[בינינו, אם אני הומו, ולא יודע שאבא שלי הומו, מה היא ששה לבשר לי את זה?]
היא הגיעה למצעד הגאווה כדי לפגוש אותי, למי שלא הבין מה מעשי אמי שם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
